אשם תורם כהגנה מוחלטת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nir (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של Nir909 לגרסה 3435792 של 128.139.226.34
מ קישור
שורה 39:
הפרופסור גרי.ט. שוורץ שקל את ערכם של שני ההסדרים לפני יותר משלושה עשורים והגיע למסקנה כי על מנת להגיע להסדר "הוגן" יש לבחור בהסדר של חלוקת אחריות. לטענתו של פרופסור שוורץ גם שימוש בהסדר חלקי של חלוקת אחריות יסתור את המטרה הראשונה בדיני הנזיקין שהיא השבת המצב לקדמותו.
 
בעשרות השנים האחרונות דנו מלומדים רבים בארצות הברית הן מהתחום המשפטי והן מהתחום הכלכלי ביעילות היחסית של שני ההסדרים בהרתעהב[[הרתעה (משפטים)|הרתעה]] ובהכוונת ההתנהגות החברתית הרצויה.
 
בעבר התפיסה ששלטה בקרב המלומדים בעבר הייתה שהסדר "ההגנה המוחלטת" יעיל יותר בהכוונת ההתנהגות החברתית הרצויה ובהרתעה , תפיסה זו התבססה על שתי הנחות יסוד מרכזיות חלופיות:
שורה 124:
===הרתעה===
 
מטרה חשובה של דיני הנזיקין היא [[הרתעה (משפטים)|הרתעה]], או ליתר דיוק, הרתעה אופטימאלית. הרתעה אופטימאלית מכוונת לכך שסך נזקי התאונות והוצאות מניעתן יהיה נמוך ככל האפשר. מכאן שהרתעה אופטימאלית מכוונת ליעילות כלכלית. הרתעה אופטימאלית תושג על-ידי הטלת אחריות על מונע הנזק הזול ביותר, בדרך זו הוא יתומרץ למנוע את הנזק כאשר עלות המניעה נמוכה מתוחלתו. מונע הנזק הזול ביותר הוא זה שלהטלת האחריות עליו יש את הסיכוי הרב ביותר להפחית למינימום את סך נזקי התאונות והוצאות מניעתן. יש לזכור כי כאשר נטל האחריות כבד מדי נוצרת בעיה של הרתעת יתר. הרתעת יתר עלולה להיות גרועה יותר מהרתעה חסרה או מהעדר הרתעה כלשהי.
במקרה של ההסדר האופטימאלי להשגת ההרתעה והכוונת ההתנהגות החברתית הראינו קודם לכן כי הדעות בין המומחים הן מהתחום הכלכלי והן מהתחום המשפטי חלוקות בעשרות השנים האחרונות.