צרוסיט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
מ זוטה
שורה 20:
'''צֶרוּסִיט''' <ref> תעתיק נוסף מקובל הוא '''סרוסייט''' (בעקבות ה[[אנגלית]]) </ref> (ידוע גם כ'''פחמת העופרת''' או '''עופרת לבנה''') הוא [[מינרל]] [[קרבונט|קרבונטי]] הבנוי מ[[עופרת]] (Pb) ו[[פחמה]] (קרבונט CO<sub>3</sub>) והוא [[מחצב]] חשוב של עופרת. מקור שם המינרל משמו ב[[לטינית]] "קרוסה" (cerussa) שפירושו "עופרת לבנה". ק.גסנר (K Gesner) מזכיר את המונח "קרוסה נטיבה" (Cerussa native) בספרו שיצא לאור ב-1565, וב-[[1832]] כינה ה[[מינרלוגיה|מינרלוג]] ה[[צרפת]]י [[פרנסואה סולפיס בודן ]] (François Sulpice Beudant) את השם קרוס (cruse) למינרל. את השם צרוסיט, המקובל כשם המינרל, טבע לבסוף ה[[גאולוג]] ה[[אוסטריה|אוסטרי]] [[וילהלם קרל ריטר פון היידינגר]] (Wilhelm Karl Ritter von Haidinger) ב-1845. בתקופה שקדמה לכך נהגו הכורים לכנות את המינרל "פצלת עופרת" או "עופרת לבנה".
 
צרוסיט נוצר כמינרל משני של [[בליה]] או [[חימצון חיזור|התחמצנות]] של מרבצי עופרת כדוגמת [[גלנה]] (סולפיד העופרת). נמצאו דגימות של צרוסיט שבמרכזם גלעין של גלנה המראותהמדגימות תהליך החימצוןחימצון שלא הסתיים. הצרוסיט [[גביש|מתגבש]] במערכת ה[[אורתורומבי]]ת ויוצרה שורה [[איזומורפיזם|איזומורפית]] עם [[ארגוניט]]. כמו הארגוניט נפוצה תופעת [[גבישים תאומים]] בצרוסיט, צורת הגבישים המרוכבים היא פסאודו משושה. בדרך כלל שלושה גבישים מחוברים על שתי פאות המנסרה, ויוצרים קבוצות של כוכבים בעלי ששה קרניים כשהגבישים הבודדים חוצים זה את זה בזוויות של קרוב ל-60°. לגבישים בודדים, שכמעט ואינם מופיעים באופן טבעי, יש פאות חלקות ומבריקות. המינרל מופיע גם כגושים חסרי צורה ולעיתים בצורה סיבית. צבע המינרל בדרך כלל לבן או חסר צבע, לעיתים אפור או ירקרק ושקיפותו משתנה בין שקוף לשקוף למחצה. המינרל פריך מאוד ונשבר בצורת קונכייה. סוג של המינרל המכיל 7% של פחמת האבץ ([[סמיתסוניט]]) המחליפה את פחמת העופרת מכונה איגלסיאסיט (iglesiasite) על שם המקום בו אותר, איגלסיאס באי [[סרדיניה]].
 
את המינרל ניתן לזהות בקלות בשדה בשל תכונותיו: גבישי תאומים, ברק יהלום ומשקל סגולי גבוה (6.5 ב[[סולם מוס]]). הוא מתמוסס תוך כדי תסיסה ב[[חומצה חנקתית]] מדוללת. חימום באש יגרום למינרל להינתך בקלות דבר המעיד על נוכחות העופרת.