הבדלים בין גרסאות בדף "המוציא מחברו עליו הראיה"

←‏במשפט העברי: הרחבה חלקית - מספיק לבינתיים
מ (בעבודה)
(←‏במשפט העברי: הרחבה חלקית - מספיק לבינתיים)
 
==במשפט העברי==
הכלל, "המוציא מחברו - עליו הראיה" הוא מכללי היסוד במשפט העברי, ונקרא "כלל גדול בדין".<ref>[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], מו, א</ref> הדין הוא בעל תוקף מ[[דאורייתא]], ונלמד ממספר מקומות:
{{בעבודה}}
{{ציטוט|תוכן="ושפטתם צדק"<ref>[[דברים]] א, טז</ref>: צדיק בצדקו תובע ומביא ראיות. זה עוטף בטליתו - זה אמור שלי היא וזה אומר שלי היא? וזה חורש בפרתו וזה אומר שלי היא? וזה יושב בתוך ביתו וזה אומר שלי הוא? זה מחזיק בשדהו וזה אומר שלי הוא? לכך נאמר "ושפטתם צדק" - צדיק בצדקו תובע ומביא ראיות|מקור=[[ספרי]] [[פרשת דברים|דברים]], טז}}
{{אמר רבי [[שמואל בר נחמני]]<ref>ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מובאת מימרא כמעט זהה בשם רבי קריספא, שאומרהּ בשם רבי חנניה בן גמליאל (ירושלמי [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ג, ח (דף יז, ב ב[[דפוס וילנא]]))</ref>: מניין להמוציא מחבירו עליו הראיה? שנאמר "מי בעל דברים יגש אליהם"<ref>[[שמות]] כד, יג</ref> - יגיש ראיה אליהם. מתקיף לה [[רב אשי]] הא למה לי קרא? סברא הוא! 'דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא'<small>לשם מה נחוץ פסוק? ההגיון הבריא אומר: 'זה שכואב לו ילך לבית הרופא'</small>|מקור=[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], מו, ב}}
מחלוקת מפורסמת על כלל זה נמצאת במשנה הפותחת את [[מסכת בבא מציעא]], שבה, לפי דעת [[סומכוס]]: {{הדגשה|שניים אוחזין בטלית... זה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי, זה יישבע שאין לו בה פחות מחצייה, וזה יישבע שאין לו בה פחות מחצייה, ויחלוקו|בבא מציעא, א, א}}, סומכוס הרחיב את דעתו אף למקרים שונים, ונחלקו [[אמוראים]] בגמרא באיזה מקרה יודה אף סומכוס שהמוציא מחברו עליו הראיה. להלכה, חבריו של סומכוס חלקו עליו<ref>בבלי בבא קמא, לה, ב; </ref> ונפסק, לדעת רוב ה[[ראשונים]] שרק במקרה בו לא ניתן לברר למי שייך החפץ מלכתחילה, כגון המקרה המובא במשנה - יחלוקו<ref>[[משנה תורה]], הלכות טוען ונטען, ט, ז; [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], קלח, א</ref>
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
[[קטגוריה: חוק ומשפט]]