הבדלים בין גרסאות בדף "המוציא מחברו עליו הראיה"

{{ציטוט|תוכן=אמר רבי [[שמואל בר נחמני]]<ref>ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מובאת מימרא כמעט זהה בשם רבי קריספא, שאומרהּ בשם רבי חנניה בן גמליאל (ירושלמי [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ג, ח (דף יז, ב ב[[דפוס וילנא]]))</ref>: מניין להמוציא מחבירו עליו הראיה? שנאמר "מי בעל דברים יגש אליהם"<ref>[[שמות]] כד, יג</ref> - יגיש ראיה אליהם. מתקיף לה [[רב אשי]] הא למה לי קרא? סברא הוא! 'דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא'<small>לשם מה נחוץ פסוק? ההגיון הבריא אומר: 'זה שכואב לו ילך לבית הרופא'</small>|מקור=[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], מו, ב}}
מחלוקת מפורסמת על כלל זה נמצאת במשנה הפותחת את [[מסכת בבא מציעא]], שבה, לפי דעת [[סומכוס]]: {{הדגשה|שניים אוחזין בטלית... זה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי, זה יישבע שאין לו בה פחות מחצייה, וזה יישבע שאין לו בה פחות מחצייה, ויחלוקו|בבא מציעא, א, א}}, סומכוס הרחיב את דעתו אף למקרים שונים, ונחלקו [[אמוראים]] בגמרא באיזה מקרה יודה אף סומכוס שהמוציא מחברו עליו הראיה. להלכה, חבריו של סומכוס חלקו עליו<ref>בבלי בבא קמא, לה, ב; </ref> ונפסק, לדעת רוב ה[[ראשונים]], שרק במקרה בו לא ניתן לברר למי שייך החפץ מלכתחילה, כגון המקרה המובא במשנה - יחלוקו<ref>[[משנה תורה]], הלכות טוען ונטען, ט, ז; [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], קלח, א</ref>
 
==ראו גם==
*[[נטל ההוכחה]]
*[[ברי ושמא]]
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{אנצ דעת|452}}
 
== הערות שוליים ==