אמירות טביליסי – הבדלי גרסאות

'''אמירות טביליסי''' (ב[[גאורגית]]: '''თბილისის საამირო''', בתעתיק לעברית: תבּילִיסִיס סאאמִירוֹ) היא [[אמירות]] שנשלטה באזור של מה נחשב כיום כ[[מזרח גאורגיה]], ובבסיסה העיר [[טביליסי]]. בשנים שבין [[726]] לשנת [[1080]] (נומינלית עד ל-[[1122]]). נוסדה על ידי ה[[ערבים]] במהלך פלישותיהם לאדמות הגאורגיות. ה[[אמיר]]ות הייתה מוצב חוץ של השלטון ה[[מוסלמי]] ב[[קווקז]] עד לתפיסתםלתפיסתה מחדש על ידי ה[[גאורגים]] תחת שלטונו של [[דוד הרביעי מלך גאורגיה|דוד הרביעי]], בשנת [[1122]]. מאותויסוד יוםהחליפות ה[[עיר]] הייתה ל[[עיר בירה|בירת]] גאורגיה עד היום. זו הייתההיתה למעשה תחילת [[אסלאם בגאורגיה|האסלאם בגאורגיה]].

הערבים הופיעו לראשונה בגאורגיה, בשם [[כארתלי]] ([[איבריה הקווקזית]]), בשנת [[645]]. אבל עדיין עד לשנת [[735]] הם לא הצליחו לייצב את שלטונם. באותה שנה ה[[ח'ליף]] ה[[בית אומיה|אומאי]], [[מרואן השני]] (مروان بن محمد بن مروان بن الحكم) כבש את טביליסי וחלק גדול מהשטחים השכנים., וייסד אמירות ערבית, שהייתה תחת חסותו של ח'ליף בגדד או לעתים ה[[וואלי]] (ولي) של [[ארמניה]] (Armīniya).

טביליסי הייתה עיר גדולה עם עם [[חומה]] כפולה עם 3 שערים. היא שכנה על שני צידי [[נהר הקורה]], ושני חלקיה היו מאוחדיםמחוברים ב[[גשר]] של [[סירה|סירות]].

ב[[גשר]] של [[סירה|סירות]]. [[גיאוגרף|גיאוגרפים]] בני זמננו מציינים במיוחד באת ה[[מעיין|מעיינות]] החמים שלה.של טביליסי, ששימשו ל[[אמבטיה|אמבטיות]] עם אספקת מים חמים קבועה. על הנהר היו [[טחנת מים|טחנות מים]]. הבתים היו בנויים בעיקר מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] [[אורן]], וזאת להפתעתם של נוסעים ערבים בני זמננו. במחצית הראשונה של [[המאה ה-9]], טביליסי הייתה לעיר השנייה בגודלה ב[[קווקז]] אחרי [[דרבנט]]. עם לפחות 50,000 תושבים ומסחר משגשג.

אחרי שהח'ליפות נחלשה, בעקבות חורבן [[בגדד]] בשנת [[813]], ההשפעה העבאסית הוטרדהנפגעה יותר הנטייה לפרושמהנטייה של שליטי הפריפריה, אבללפרוש זומהחליפות, של טביליסיוטביליסי לא נכללהיצאה בכללמן זההכלל. באותו הזמן, האמירות הפכה למטרה של משפחת המלוכה הגאורגית, [[בגרטיוני]], ששיחררו מספר אדמות גאורגיות מהאחיזה הערבית. אמירות טביליסי נוהלה ביד חזקה יחסית תחת שליטתו של יצחק ב. איסמעיל ([[833]]-[[853]]), שהיה חזק מספיק להכניע את האנרגיות של הנסיכים הגאורגים, ולהשליט את השלטון ה[[בית עבאס|עבאסי]] על האזור. הוא הישעה את המענק השנתי לבגדד, והכריז על עצמאות מהח'ליפות. לדיכויבשנת ה[[מרד]],853 שיגר הח'ליף אל-מוטאווקיל (المتوكل على الله جعفر بن المعتصم), שיגר, בשנת 853, משלחת ענישה לדיכוי ה[[מרד]], בראשות בוגה אל-כביר אל-שרעבי (ידוע גם בשם בוגה הטורקי [http://ca.wikipedia.org/wiki/Bogha_al-Khabir *]). האחרון שרף את טביליסי עד לאפר וערף את ראשו של יצחק ב. איסמעיל. בכך הוא מסייםחיסל את הסיכוי של העיר להפוך למרכז של [[מדינה]] איסלמית [[עצמאות|עצמאית]] בקווקז. העבאסות בחרה לא לבנות מחדש את העיר באופן נרחב, וכתוצאה מכך היוקרה של הסמכותוהסמכות המוסלמיתהמוסלמיות באזור החלההחלו לרדת.