כיזאן – הבדלי גרסאות

'''כִּיזָאן''' הוא אלמנט [[אדריכלות|ארכיטקטוניאדריכלי]] במעקהב[[מעקה]], המאפשר פרטיות וחציצה מחד, ואוורור מאידך.

כיזאן הוא שמה ה[[ערבית|ערבי]] של טכניקת עיצוב מעקה גג או מרפסת, בה משולבים גלילי [[חרס]] חלולים בתוך יציקת [[מלט]] או [[בטון]]. הגלילים מאפשרים מעבר אוויר ורוח, כך שלמרות שהגג או המרפסת מוסתרים מהרחוב, המעקה שלהם אינו חוסם את הבריזה הטבעית, ומאפשר לשוהים על הגג או המרפסת ליהנות ממנה.

שימוש אחר בכיזאן, שהתפתח מן השימוש המקורי, הוא ה"כיזאן אטום", המשולב בכיפותב[[כיפה ובגגות(מבנה)|כיפות]] וב[[גג]]ות ולא במעקות. במקרה זה ישולבו גלילי החרס ביציקת הגג, אך במקום שיהיו פתוחים משני צדיהם, ייסתם צד אחד שלהם בזכוכיתב[[זכוכית]] אטומה, ולעתים אף צבעונית. מטרת "כיזאן אטום" היא לשמש לתאורה טבעית מן החוץ להיכנס אל המבנה, תוך שמירה מרבית על פרטיות באי הבית, או חסימה מפני גשמים ולכלוך.

השימוש בכיזאן היה נפוץ מאד בירושליםב[[ירושלים]] במשך מאות שנים, עד ראשית [[המאה ה-20]], ורבים מבתי [[הרובע המוסלמי]] מעוטרים עד ימינו במעקות כיזאן. דוגמאות יפות ל"כיזאן אטום" ניתן למצוא בתוף הכיפות של [[בתי הכנסת הספרדיים]], שם ישנו כיזאן צבעוני; וכן ב[[חמאם]] הטורקי ב[[עכו]], שם הבטיחו את פרטיותם של הרוחצים על ידי הכיזאן האטום. במסגרת שיפוצי החמאם והפיכתו לאתר [[תיירות]] בראשית [[שנות ה-2000]], הוחלף חלק מהכיזאן האטום בזכוכית רגילה, שאין לה ולא כלום עם ייעודו המקורי של הכיזאן.