פורפיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פורפיר בהיסטוריה: זוטה |
תיקון קישור לדף פירושונים |
||
שורה 5:
מקור המונח "פורפיר" מהמילה בשפה ה[[לטינית]] (שמקורה ב[[יוונית]] – лορφύρα) לצבע [[ארגמן]]. ארגמן היה צבע המלכות, ו"פורפיר קיסרי" היה סלע יסוד שצבעו חום-ארגמן ובו גבישים גדולים של [[פלגיוקלז]]. סלע זה הוערך ביותר על ידי ה[[רומא העתיקה|רומאים]] ושימש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים בתקופתם וגם אחר־כך. הרומאים בנו עמודים מפורפיר,ייצרו את הטוגה הארגמנית שעל פסלי הקיסרים מסלע זה וציפו את קירות ה[[פנתאון]] ב[[רומא]] בלוחות פורפיר. מאבן זו נוצרו מזבחות, [[סרקופג]]ים, כדים ובסיסים למזרקות. בתקופת ה[[רנסאנס]] נעשה שימוש חוזר בחפצי אבן אלה והם התפזרו בכל אירופה והגיעו עד [[קייב]]. האבן לכל אלה הגיעה ממקור אחד בלבד, המחצבה ב"מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של [[מצרים]].
בספרו "[[תולדות הטבע]]" מספר [[פליניוס הזקן]] כי את "הפורפיר הקיסרי" גילה לגיונר רומאי בשם קאיוס קומיניוס לוגאס בשנת 18 לספירה במדבר המזרחי של מצרים (ורנר 1998). "הפורפיר הקיסרי" הוא למעשה [[אנדסיט]] בן 600 מיליון שנה מ[[המסיב הערבו-נובי]]. המחצבה במונס פורפיריטיס פעלה לסירוגין בין שנת 29 לספירה לשנת 335 לספירה. תנאי החיים במקום הצחיח והלוהט היו קשים ומשערים כי במחצבה הועסקו אסירים, עבדים ושבויים, ביניהם היו כנראה גם שבויים יהודיים מהמרידות נגד רומא ושבויים נוצריים שהשאירו כתובות ביוונית במקום. הדרך מהמחצבה לקינה (מקסימיאנופוליס בתקופת רומא) שעל ה[[נילוס]], 160 קילומטרים מערבית למונס פורפיריטיס, המופיעה על מפת [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] מהמאה השנייה לספירה, תוארה לראשונה על ידי [[
מיקומה של המחצבה נשכח לאחר המאה הרביעית לספירה למשך זמן רב. חברי המשלחת המדעית שנלוו למסע הכיבוש של [[נפוליאון]] במצרים בסוף [[המאה ה-18]] חיפשו אותה לשווא, ורק כשהמדבר המזרחי של מצרים נפתח מחדש למחקר בתקופת שלטונו של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] נתגלה האתר מחדש על ידי ברוטון וג'ון גארדינר וילקינסון ב-[[1823]].
| |||