מטרד לציבור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yaelandliron (שיחה | תרומות) |
מ בוט החלפות: גאוגר$1; |
||
שורה 190:
לצד הגמשת זכות התביעה של יחיד, ניתן לשמור ולחזק את האופי הציבורי של העוולה באמצעות הצבת תנאי הדורש כי הסיכון או הפגיעה הם אכן ביחס לאינטרס של הציבור ולא לאינטרס פרטי של התובע בלבד. תנאי כזה עומד בקנה אחד עם מדיניות בית המשפט שדחה תביעות שנועדו להגן על אינטרס פרטי מקום שלא הייתה פגיעה בציבור. במחקר בארצות הברית אף הועלתה הצעה להחליף את תנאי זכות העמידה הדורש קיום "נזק מיוחד" בדרישה לקיומו של "נזק של ממש לקהילה" (Actual Community Injury). כלל דומה יכול להוות חיזוק למדיניות בית המשפט ותוספת נאותה להגמשת זכות העמידה של היחיד.
לאור המהות הציבורית של העוולה, ראוי להעניק גם זכות הגשת תובענה לגורמים הפועלים למען הציבור. זכות התביעה הציבורית שמוענקת בפקודת הנזיקין ליועץ המשפטי לממשלה לא הגיעה לכלל שימוש, ונראה שזו הסיבה לויתור עליה בהצעת חוק דיני ממונות. אכן, נראה כי יש גורמים ציבוריים, מקומיים באופיים, שמתאימים יותר מהיועץ המשפטי לטיפול במקרים של מטרד לציבור. רשויות מקומיות, האמונות על אינטרס הציבור באזור
=='''רשימה ביבליוגרפית'''==
| |||