יוסף ברוך סרמוניטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
ויקיזציה חלקית |
||
שורה 1:
'''יוסף ברוך סרמוניטה''' ([[25 בדצמבר]] [[1924]] - [[2 באוקטובר]] [[1992]]) חוקר מחשבת ישראל. מפעלו הבולט היה חקר כתבי היד של יהודי איטליה בימי הביניים.
'''יוסף ברוך סרמוניטה''' (Joseph Sermoneta) (25.12.1924 - 2.10.1992) נולד ב[[רומא]] ב[[איטליה]], למשפחה יהודית איטלקית ידועה. עלה ארצה בגיל צעיר, אך חזר לרומא ושם למד [[פילוסופיה]]. את עבודת הדוקטורט שלו עשה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בההדרה מחדש של "ספר תגמולי הנפש" להלל בן שמואל מ[[ורונה]].<br /> מונה לפרופסור ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], ושימש בין השאר כראש המחלקה למחשבת ישראל. השתתף בכתיבת ערכים ל[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]], בעיקר בתחומים הקשורים לאיטליה ו[[יהדות איטליה]] וכן כתב את הערך על [[דנטה אליגיירי]]. <br />נפצע בפיגוע של מחבל [[אש"ף]], בעת ביקורו ב[[בית הכנסת הגדול של רומא]] ב-[[9 באוקטובר]] [[1982]]. ▼
נולד ב[[רומא]] שב[[איטליה]], למשפחה יהודית איטלקית ידועה. עלה ארצה בגיל צעיר, אך חזר לרומא ושם למד [[פילוסופיה]]. את עבודת הדוקטורט שלו עשה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בההדרה מחדש של "ספר תגמולי הנפש" להלל בן שמואל מ[[ורונה]].
▲
<br />התגורר ב[[ירושלים]]. היה נשוי ואב ל-5 בנים.
<br />מפעלו הגדול היה בשיחזור וצילום כתבי יד עבריים מ[[ימי הביניים]] מארכיבים וספריות ברחבי איטליה.
שורה 5 ⟵ 9:
מפעלו החשוב היה בתחום מחקר כתבי היד האיטלקים מימי הביניים. החל מראשית שנות ה-80, בוצעה עבודה שיטתית של ליקוט כתבי יד בארכיונים ממשלתיים ובספריות ציבוריות ופרטיות. נמצאו אלפי כתבי יד. התופעה קיימת גם בשאר ארצות אירופה, אך נדמה כי באיטליה היא הגיעה לשיא מיוחד, עד שניתן לקרוא לה בתור ה"גניזה" על משקל [[הגניזה הקהירית]].
החלוקה האחרונה של כתבי היד לפי מקומות הימצאם היא : אמיליה רומנה (Emilia Romagna ) מרצ'ה - 614,לומברדיה - 373 ולטיום - 106. האזורים הבולטים הם במרכז איטליה ובצפונה. אין זה מפתיע, היות ששם היו ריכוזי היהודים ולקהילות אלה הגיעו גם המהגרים ממרכז אירופה.
| |||