X-2 סטארבסטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
השקמיסט (שיחה | תרומות)
השקמיסט (שיחה | תרומות)
שורה 13:
על צמד טייסי ניסוי צעירים, הקפטנים [[איוון ס. קינצ'ול]] ו[[מילבורן ג. "מל" אפט"]], הוטלה המשימה להרחיב את המעטפת, וב-[[7 בספטמבר]] [[1956]], קינצ'ול היה לטייס הראשון שחצה את גובה 100,000 רגל (30,500 מטר) כשהטיס את ה-X-2 לגובה שיא של 126,200 רגל (38,466 מטר). 20 יום בלבד מאוחר יותר, בבוקר ה-[[27 בספטמבר]], שוגר מל אפט מ-B-50 לטיסותו הראשונה במטוס רקטי. הוא הונחה לטוס ב"מסלול האנרגיה המרבי האופטימלי" ולהמנע משינויי היגוי מהירים מעבר למאך 2.7. אפט טס כפי שהונחה בדיוק רב, והפך לאדם הראשון שחצה את מאך 3 ביום ההוא, כשהאיץ למהירות של מאך 3.2 (2,094 מיל/שעה, 3,370 קמ"ש) ברום של 65,500 רגל (19,960 מטר). עד לרגע זה התנהלה הטיסה ללא רבב, ברם, מסיבה כלשהי, זמן קצר לאחר שהגיע למהירות השיא, אפט ניסה לבצע פנייה בעוד שהמטוס טס עדיין במהירות גבוהה ממאך 3 (אפשרי שעקב פיגור במכשור המטוס חשב אפט כי הוא טס במהירות נמוכה יותר או אולי חשש שהוא מתרחק יותר מדי מאתר הנחיתה שיועד לו ב[[רוג'רס דריי לייק]]). ה-X-2 החל לטוס בפראות ללא שליטה ואפט מצא את עצמו נאבק עם בעיית [[צימוד אינרציאלי|הצימוד האינרציאלי]], בה נתקל גם הטייס [[צ'ק ייגר]] בעת שהטיס את ה-[[בל X-1|X-1A]] כשלוש שנים מוקדם יותר. אולם, בניגוד לייגר, אפט לא הצליח להיחלץ מהמצב והתרסק עם מטוסו.
 
למרות שהטיסות ב-X-2 לימדו רבות על חימום אווירודינמי במהירות גבוהה ועל טיסה בגובה רב מאוד, אירוע זה קטע את התוכנית בטרם [[ועדת היעוץהייעוץ הלאומיםהלאומית לאווירונאוטיקה]] (NACA) יכלה להתחיל בחקר טיסה מפורט עם המטוס, והחוקרים נאלצו להשעות את החיפוש אחר תשובות לרבות מהתעלומות של טיסה במאך גבוה עד להגעתו, שלוש שנים לאחר מכן, של המטוס הרקטי הנסיוני המתקדם ביותר, ה-[[X-15]].
 
==מאפיינים (X-2 סטארבסטר)==