התפלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פשיטא
מ עריכה וסידור
שורה 1:
בשם '''התפלה''' קוראיםהוא לכלשם תהליךכולל שמיועדלתהליכים המיועדיםך להסיר [[מלח (כימיה)|מלחים]] ו[[מינרל|מינרלים]] מ[[מים]], על מנת להשיג מים הראויים ל[[שתייה]] או ל[[חקלאות]]. לפעמים נוצר גם [[מלח בישול|מלח שולחן]] כתוצר לוואי של התהליך. המילה "התפלה" היא מלשון "תפל",- חסר טעם, כלומר תהליך בו מסירים את מליחותם של המים.
 
שיטה אחת להסיר את המלח מהמים היא בהשמת המים תחת [[לחץ]] גבוה, והעברת [[אתן]] דרכם. כמעט מיד, [[גביש|גבישים]] מופיעים למעלה, המורכבים מ[[מים מזוקקים]] ואתן. ניתן להמיס גבישים אלה, ואז מזרימים את המים למיכל נפרד. המבנה של [[מולקולה|מולקולות]] אלה גורמות להן להיווצר מאתן ומים בלבד, כאשר המלח נותר מאחור. לפעמים נוצר גם [[מלח בישול|מלח שולחן]] כתוצר לוואי של התהליך.
 
משתמשים רבות בהתפלההתפלה של מי ים נפוצה במדינות המזרח התיכון, על [[ספינה|אוניות]], [[צוללת|צוללות]] ו[[אי|איים]]. השיטה שמשתמשים בה בפעולות אלה היא הרתחת המים בלחץ נמוך, וכך ב[[טמפרטורה]] נמוכה בהרבה מהרגיל. בשל הטמפרטורה הנמוכה, [[אנרגיה]] נחסכת. אולם, ה[[חיידק|חיידקים]] במים נותרים חיים, ולכן צריך להעביר את המים בתהליכים נוספים לפני שניתן לשתות אותם.
 
[[מחיר]] ההתפלה יורד במהירות. מפעל מודרני ויעיל להתפלת מי ים מייצר מים נקיים במחיר שהוא רק 20% מעל למחיר של חפירת [[באר מים|בארות]] ו[[שאיבה]] ממקום חדש. המפעלים החדשים שולטים ברמת ה[[מליחות]], הטמפטורה והלחץ כדי להביא לתנאים אופטימליים ליעילות ההתפלה. שיטת ההתפלה המרכזית משתמשת ב[[אוסמוזה הפוכה]] על מנת לסנן את המלח:
[[כווית]] היא המדינה הראשונה שבנתה מפעל התפלת מי ים גדול בשנות השישים. כווית היא המדינה היחידה מבין המדינות המשתמשות בהתפלה שמשתמשת בשיטה זו גם לחקלאות ולא לשתייה בלבד.
 
[[מאזן המים של ישראל]] שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת.
בישראל פועל מפעל להתפלת מי ים ב[[אילת]], והוא מספק את מי השתייה באזור. כמו כן הוקם מפעל נוסף ב[[אשקלון]], "[[מתקן התפלה אשקלון]]", הגדול ביותר בעולם. ב-[[5 בספטמבר]] 2007 נחנך מפעל שני ב[[פלמחים]] בעלות של 100 מיליון דולר <sup>[http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222]</sup>. בנוסף, יש תוכניות להקים מפעלים רבים שכאלה, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מ"ק בשנה.
 
[[מחיר]] ההתפלה יורד במהירות. מפעל מודרני ויעיל להתפלת מי ים מייצר מים נקיים במחיר שהוא רק 20% מעל למחיר של חפירת [[באר מים|בארות]] ו[[שאיבה]] ממקום חדש. המפעלים החדשים שולטים ברמת ה[[מליחות]], הטמפטורה והלחץ כדי להביא לתנאים אופטימליים ליעילות ההתפלה. שיטת ההתפלה המרכזית משתמשת ב[[אוסמוזה הפוכה]] על מנת לסנן את המלח:
ממברנה מאפשרת מעבר חד-כווני של המים ומסננת את המלחים, וכדי להתגבר על הלחץ האוסמוטי
(השואף ליצור איזון ברמת המלחים) נדרש לחץ המים המליחים כנגד הממברנה.
מנקודת המבט של [[איכות הסביבה|סביבתית]], התפלה עדיפה על שימוש ב[[מי תהום]] או ב[[מי נגר]] לשימוש אנושי. אולם גם עם התפלה יש בעיות [[אקולוגיה|אקולוגיות]]. רוב מפעלי ההתפלה מייצרים מלח בריכוז גבוה שצריך להיפטר ממנו. מלח בריכוז גבוה יכול לפגוע ב[[בעלי חיים]] ימיים. על פי מחקר שביצעו חוקרים ישראלים ואשר התפרסם בנובמבר 2007, התברר השקייה במים מותפלים עלולה לגרום לנזקים לגידולים חקלאיים. זאת, היות והמים המותפלים חסרים מינרלים החיוניים לבריאותו של הצמח<ref>אלי אשכנזי, חוקרים ישראלים: מים מותפלים מזיקים לחקלאות. '''הארץ''', 8 בנובמבר 2007.</ref>.
 
[[כווית]] היא המדינה הראשונה שבנתה מפעל התפלת מי ים גדול בשנות השישים., כווית היאוהיא המדינה היחידה מבין המדינות המשתמשות בהתפלה שמשתמשת בשיטה זו גם לחקלאות ולא לשתייה בלבד.
 
==התפלת מים בישראל==
[[משק המים בישראל|מאזן המים של ישראל]] שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת.
בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: ב[[אילת]], ב[[אשקלון]] וב[[פלמחים]]. לממשלה תוכניות להקמת מפעלים נוספים, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מלמ"ק בשנה.
 
*'''מתקן ההתפלה ב[[אילת]]'''- הותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
*'''[[מתקן התפלה אשקלון]]'''- נחנך ב[[אשקלון]] בשנת [[2005]], ומספק מים לנגב. נחשב לגדול ביותר בעולם, ומחיר המים המיוצרים בו הוא הנמוך ביותר בעולם למים מותפלים. כושר ההתפלה שלו מגיע ל100 מיליון מלמ"ק בשנה.
*'''מתקן ההתפלה ב[[פלמחים]]''': נחנך ב-[[5 בספטמבר]] 2007, בעלות של 100 מיליון דולר. <sup>[http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222]</sup>.
 
==הערות שוליים==