התפלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פשיטא |
מ עריכה וסידור |
||
שורה 1:
שיטה אחת להסיר את המלח מהמים היא בהשמת המים תחת [[לחץ]] גבוה, והעברת [[אתן]] דרכם. כמעט מיד, [[גביש|גבישים]] מופיעים למעלה, המורכבים מ[[מים מזוקקים]] ואתן. ניתן להמיס גבישים אלה, ואז מזרימים את המים למיכל נפרד. המבנה של [[מולקולה|מולקולות]] אלה גורמות להן להיווצר מאתן ומים בלבד, כאשר המלח נותר מאחור. לפעמים נוצר גם [[מלח בישול|מלח שולחן]] כתוצר לוואי של התהליך.
[[כווית]] היא המדינה הראשונה שבנתה מפעל התפלת מי ים גדול בשנות השישים. כווית היא המדינה היחידה מבין המדינות המשתמשות בהתפלה שמשתמשת בשיטה זו גם לחקלאות ולא לשתייה בלבד. ▼
[[מאזן המים של ישראל]] שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. ▼
▲[[מחיר]] ההתפלה יורד במהירות. מפעל מודרני ויעיל להתפלת מי ים מייצר מים נקיים במחיר שהוא רק 20% מעל למחיר של חפירת [[באר מים|בארות]] ו[[שאיבה]] ממקום חדש. המפעלים החדשים שולטים ברמת ה[[מליחות]], הטמפטורה והלחץ כדי להביא לתנאים אופטימליים ליעילות ההתפלה. שיטת ההתפלה המרכזית משתמשת ב[[אוסמוזה הפוכה]] על מנת לסנן את המלח:
ממברנה מאפשרת מעבר חד-כווני של המים ומסננת את המלחים, וכדי להתגבר על הלחץ האוסמוטי
(השואף ליצור איזון ברמת המלחים) נדרש לחץ המים המליחים כנגד הממברנה.
מנקודת המבט
▲[[כווית]] היא המדינה הראשונה שבנתה מפעל התפלת מי ים גדול בשנות השישים
==התפלת מים בישראל==
▲[[משק המים בישראל|מאזן המים של ישראל]] שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת.
בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: ב[[אילת]], ב[[אשקלון]] וב[[פלמחים]]. לממשלה תוכניות להקמת מפעלים נוספים, עד לכושר ייצור של כ-300 מיליון מלמ"ק בשנה.
*'''מתקן ההתפלה ב[[אילת]]'''- הותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
*'''[[מתקן התפלה אשקלון]]'''- נחנך ב[[אשקלון]] בשנת [[2005]], ומספק מים לנגב. נחשב לגדול ביותר בעולם, ומחיר המים המיוצרים בו הוא הנמוך ביותר בעולם למים מותפלים. כושר ההתפלה שלו מגיע ל100 מיליון מלמ"ק בשנה.
*'''מתקן ההתפלה ב[[פלמחים]]''': נחנך ב-[[5 בספטמבר]] 2007, בעלות של 100 מיליון דולר. <sup>[http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222]</sup>.
==הערות שוליים==
|