המטוקריט – הבדלי גרסאות

הערכת המטוקריט תעשה על ידי מדידת גובה משקע התאים האדומים שבתחתית העמודה כחלק מהגובה הכולל של העמודה (פלזמה + משקע כדוריות). מרכיבי הדם התאיים האחרים, קרי כדוריות לבנות וטסיות - שוקעים גם כן ברובם אך מהווים מרכיב שולי בתאים שבדם ביחס לכדוריות האדומות. רוב מכונות [[ספירת דם]] בימינו (קולטרים), מספקות ערך מחושב של ההמטוקריט בהסתמך על ה[[המוגלובין]] (ערך המטוקריט הוא בקירוב פי 3 מערך המוגלובין ביחידות גרם לדציליטר) ואינן מבצעות מדידה אמיתית שלו.

 

 

ההתיחסות לנפח גדול מדי או קטן מדי של תאי הדם האדומים כמוה בדרך כלל כהתיחסות להמוגלובין. [[ערכי נורמה בבדיקת דם|ערכי נורמה]] אצל גברים הם בין 42% ל- 52% ובנשים בין 36% ל- 48%. ערכים נמוכים יראו במצבי [[אנמיה]] וגבוהים במצבים כ[[עישון]], [[פוליציטמיה]] וכולי. לאחר ה[[לידה]] נע ההמטוקריט בטווח של 55%-70%. במצבי [[התייבשות|יובש]] יעלה ההמטוקריט כבטוי לירידת נפח התמיסה התוך [[כלי דם|כלית]], במצבי חבלה ודמם ישמר ההמטוקריט בדרך כלל בשלבים הראשונים או אף יעלה במצבי [[טראומה גופנית]] בהם קיים דלף נוזל מחוץ לכלי הדם כמו במעיכה.