ליל הגלשונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמר הירדני (שיחה | תרומות) זוטות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
על מנת לחדור לישראל הם השתמשו בגלשני רוח ובשל כך אירוע זה נקרא "ליל הגלשונים".
אחד המחבלים נחת בטעות ב[[רצועת הביטחון]] ונהרג על ידי כוחות [[צה"ל]], אך המחבל השני הצליח לחדור לתחום ישראל. המחבל נחת בשדה קוצים ממזרח ל[[קריית שמונה]] בסמוך למינחת המסוקים ב"מינחת גיבור". המחבל החל לנוע לעבר טנדר צבאי שהיה בקרבת מקום וכשעבר בסמוך אליו פתח לעברו בירי והרג את הנהג, קצין צה"ל, ופצע חיילת נוספת שישבה לצד הנהג. לאחר מכן פתח המחבל בהסתערות יחיד אל מחנה "גיבור" הסמוך, אשר אוייש בחיילי ה[[נח"ל]]. כשזיהה אותו השומר שבשער המחנה נס מהמקום, ואפשר בכך למחבל לחדור לבסיס. המחבל נכנס למאהל צבאי ופתח בירי והשלכת [[רימון יד|רימונים]] אל עבר החיילים ששהו במקום. המחבל הספיק להרוג עוד 5 חיילים ולפצוע 7 נוספים עד שנהרג מאש
האירוע סימן, לדעת רבים, את השאננות וחוסר המוכנות של צה"ל. כן התברר כי המודיעין הישראלי האזין מבעוד מועד לשידור שחשף במרומז את הפעולה, אך המתרגמת מ[[ערבית]] ל[[עברית]] הבינה לא נכון את המילה הערבית לגלשן רוח, ופירשה אותה כ"[[עפיפון]]". בשל כך נוטרה הידיעה כלא חשובה, והפעולה לא נמנעה. ימים ספורים לאחר מכן פרצה ההתקוממות העממית בשטחים, המכונה [[האינתיפאדה]].
בעקבות הפרשה התמקדה תשומת הלב הציבורית בתיפקודו של השומר (ש.ג.), [[רוני אלמוג]]. בעקבות הביקורת הציבורית והצבאית הקשה שהוטחה באלמוג, הסתנן אביו, יצחק, אל תוך המחנה בו התרחשה התקרית. לאחר מעשה אמר יצחק אלמוג כי ביצע את ההסתננות על מנת להוכיח שניתן לחדור אל המחנה גם ללא היתקלות ישירה בש.ג. שבשער, ועל כן יש להסיק מסקנות חמורות גם כלפי גורמים אחרים שכשלו בתחומי המודיעין והאבטחה ולא להתמקד בבנו דווקא. רוני אלמוג עצמו נשפט לשנה וחצי מאסר בפועל ולאחר שריצה את עונשו עזב את הארץ. למעשה, הביטוי [[תסמונת הש.ג.]], המשמש ככינוי ביקורתי לנטייה להעביר אחריות תיפקודית למחדל דווקא לגורמים הזוטרים ביותר בשרשרת הפיקוד, מקורו בתקרית ליל הגלשונים.
סמוך לקריית שמונה ישנה [[אנדרטה]] לזכר הנופלים אשר הוקמה ביוזמת המשפחות ה[[שכול|שכולות]].
| |||