בוצה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שוחזר מעריכה של Hidro לגרסה 2894319 של האזרח דרור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
תכולת המזהמים בבוצה היא פונקציה של איכות השפכים הנכנסים ל[[מכון טיהור שפכים]], סוג המכון והטיפול בבוצה לאחר ייצורה. הטיפול בבוצה נגזר מהשימוש בבוצה לאחר הטיפול.
== הבוצה בתהליך הטיפול בשפכים ==
טיפול מקרוביאלי בשפכים מנצל [[חיידק|חיידקים]] (או אוגניזמים אחרים, במקרים נדירים) לפרוק החומר האורגני. אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות ביותר בקטגוריה זו נקראת '''בוצה משופעלת'''. בתהליך זה, הבוצה, שמורכבת בעיקר ממיקרואורגניזמים חיים, מופרדת מזרם היציאה ממתקן הטיפול (קולחים), ומוחזרת לזרם הכניסה. בצורה זו מעלים את ריכוז המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול. מכיוון שהמיקרואורגניזמים הם למעשה המפרקים את המזהמים האורגנים במים, יעילות הטיפול בשפכים עולה.
השימוש בשיטת הבוצה המשופעלת יוצר תהליך [[ברירה טבעית]]. בתהליך זה מגוון המינים באוכלוסית המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול יורד, וחלקם של מינים מסויימים באוכלוסיה עולה באופן ניכר. המינים שהופכים להיות דומיננטים באוכלוסיה של מתקן הטיפול הם אלה שמפרקים את החומר האורגני בשפכים בצורה היעילה ביותר ומופרדים ביעילות גבוהה בתהליך הפרדת הבוצה. הפרדה ביעילות גבוהה בתהליך הפרדת הבוצה הוא חיוני ע"מ שמין מסויים יהפוך להיות דומיננטי. בתהליכי הפרדה פשוטים המבוססים על שיקוע, האוכלוסיה הדומיננטית אינה דווקא האוכלוסיה שמפרקת את החומר האורגני בשפכים בצורה היעילה ביותר. דבר זה חשוב בעיקר בשפכי תעשיה המכילים ריכוזים שונים של חומרים אורגנים קשי פרוק. כדי להתגבר על בעיה זו, משתמשים בתהליכי הפרדה אחרים, כגון סינון ממברנלי.
==השימוש בבוצה כמקור לאנרגיה==
ניתן להשתמש בבוצה להפקת מתאן, להנעה של טורבינות, מנועי בעירה פנימית או תאי דלק. את המתאן מפיקים באחד משני תהליכים: תסיסה אן-ארובית או פרוק בלחץ וחום. התסיסה האן-ארובית היא בעצמה תהליך ביולוגי, בו חיידקים (או פטריות) מפרקים את החומר האורגני לדו תחמוצת הפחמן, מתאן ואמוניה. ניתן לבצע גזיפיקציה של הבוצה ליצירת מתאן גם בחום ולחץ גבוהים, כפי שניתן לעשות עם פסולת מוצקה אורגנית. לצורך זה, הבוצה מכילה עודף גדול של מים, יחסית לדרוש לתהליך הכימי, ורצוי לערב אותה בפסולת אורגנית מוצקה. בדומה לכל פסולת אורגנית מוצקה, ניתן בתהליך דומה ליצר מהבוצה תחליפי נפט. מבחינה כלכלית, התהליך הביולוגי (תסיסה אן-ארובית) נמצא כדאי ביותר במתקנים שנבנו בעשורים האחרונים. יתכן שהעליה במחירי הנפט תהפוך את הבוצה לחומר גלם ליצור תחליפי דלק כבר בעתיד הקרוב.
==השימוש בבוצה ליצור דשן==
הבוצה מכילה ריכוז גבוה של נוטריינטים (חומרי מזון בסיסיים) שמקורם בשפכים. לא ניתן להשתמש בבוצה כמות שהיא כדשן ממספר סיבות:<br />
* מקור הבוצה בשפכים והיא עשויה להכיל פאתוגנים (גורמי מחלות).
* הבוצה אינה יציבה, וממשיכה לעבור פרוק על-ידי מיקרואוגניזמים. בתהליך זה נפלטת דו-תחמוצת הפחמן, שיכולה לחנוק את השורשים.
* ערך ההגבה של הבוצה אינו מתאים לדרוש לצמח, דבר שעשוי להביא למוות של השורשים, ובעקבותיהם של הצמח כולו.
ע"מ להתגבר על כל הבעיות האלו, מעבירים את הבוצה תהליך הנקרא [[רקבובית|קומפוסטיזציה]]. בתהליך זה נוצר [[רקבובית|קומפוסט]] המתאים לשימוש כדשן אורגני, וכמטייב קרקע.
{{קצרמר|איכות הסביבה}}
| |||