נתיב הכף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
המשך+הסרת טקסט מקור מוצנע שכבר תורגם. |
||
שורה 2:
'''נתיב הכף''' ([[פורטוגזית]]: '''Rota do Cabo''') הוא הכינוי לדרך הימית בין ה[[המיספרה]] ה[[מערב|מערבית]] להמיספרה ה[[מזרח|מזרחית]], בה מקיפים [[כלי שייט]] את [[כף התקווה הטובה]], בקצה הדרומי של [[יבשה|יבשת]] [[אפריקה]].
חנוכתו של נתיב הכף נזקפת לזכותם של יורדי ים פורטוגזים, כפרי הניסיון שצברו בהפלגה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], תוך העזרות בתורות ה[[ניווט]] וה[[שייט]] שפותחו ב[[פורטוגל]]. היה זה [[וסקו דה גמה]] הראשון שהפליג בנתיב זה, וכך גילה את הנתיב הימי להודו, כאשר עגן מול חופי [[קליקוט]] ב-[[1498]]. היה זה [[חלום]] פורטוגזי נושן שהתגשם. המגעים בין מערב למזרח חדלו להיות תלוים במעבר שיירות ב[[דרך המשי]]. כעת, ניצלה פורטוגל את ההזדמנות להפוך למעצמה ימית-[[מסחר|מסחרית]] [[האוקיינוס האטלנטי|אטלנטית]]. היא אכן הפכה לכזו ב[[מאה ה-16]], והסחר ב[[ים התיכון]] ספג מכה אנושה.
הדרך הימית להודו, ממנה יובאו [[תבלינים]], ולחלקי העולם הלא-נודעים שב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]], נשלטה בתחילה על ידי הפורטוגזים. בשנים 1498-[[1635]], יצאו מנמל [[ליסבון]], שבשפך נהר ה[[טז'ו]], 917 ארמדות למזרח. נסיונות מצד [[צרפתים]], ביניהם זה של [[פרמנטיאר]] (Parmentier), שהפליג ל[[סומטרה]] ב[[1529]], לא היוו כל איום, כלל ועיקר, על ה[[מונופול]] הפורטוגזי. ב[[מאה ה-17]] החלו ה[[האימפריה הולנדית|הולנדים]] וה[[האימפריה הבריטית|אנגלים]] לעורר אצל הפורטוגזים חששות להמשך הבלעדיות שלהם בתחום, בכך שהחלו גם כן להפליג דרך הכף למזרח, שם הקימו גם [[פייטוריה|תחנות סחר]].
עם זאת, במשך יותר מ-80 שנה, יכלו הארמדות הפורטוגזיות, העמוסות בתבלינים ובעוד סחורות, להקיף את הכף ללא כל איום; עם זאת, בעת שחזרו לאירופה, כאשר הפליגו לתוך המרחב הימי שסביב [[האיים האזורים]] (תחנת ביניים בסוף המסע), ספגו ה[[גליאון|גליאונים]] הפורטוגזים התקפות [[שודדי ים|פיראטים]], ביניהם גם כאלה שפעלו מטעם ה[[צרפתים]] וה[[אנגלים]].
<!--
A importância comercial e política da Rota do Cabo foi enorme. Enquanto o País não se viu obrigado a apostar noutras zonas, designadamente no [[Brasil]], permitiu o desenvolvimento económico de Portugal.
|