צרה (יהדות) – הבדלי גרסאות

ב[[יהדות]], המילה "'''צרה'''" מתייחסת לאישה הנישאת בנוסף לאישה אחרת, דבר שמותר מן התורה ונאסר בזמן [[רבינו גרשום]] שתיקן את "[[חרם דרבינו גרשום]]" הידוע. ב[[תנ"ך]], המקום היחיד שמופיעה המילה "צרה" במשמעות זו, היא בספר [[שמואל א']] א, ו. בפרק העוסק בנשות אלקנה, חנה (אם שמואל) ופנינה נאמר "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ", ושם מפרש ה[[מצודת ציון]] - "צרתה - שתי נשים מאיש אחד תקראנה צרות והוא מלשון צר ואויב כי על פי רוב שונאות זו לזו". ב[[תלמוד בבלי]] נפוץ השימוש בביטוי זה ביחס לשתי נשים, בעיקר במסכת [[יבמות]]. אמנם [[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]] ה ע"א, מפרש שמשמעות המילה צרות ביחס לשתי נשים היא: ביחד - סמוכות, כיוון שנשים אלו סמוכות זו לזו.

 

[[קטגוריה:נשים ביהדות]]