חוק המעבר – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 14 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
החוק קבע את ההוראות הראשונות בדבר תפקידיו וסמכויותיו של [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] ובדבר מעמדו כראש המדינה. כבר באותו היום בו אושר החוק, בחרה הכנסת ב[[חיים ויצמן]] לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. בשנת [[1951]] נחקק חוק כהונת הנשיא, התשי"ב-1951. הסעיפים בחוק המעבר העוסקים בכהונתו של הנשיא בוטלו, אך הסעיפים העוסקים בסמכויותיו נותרו בעינם עד חקיקתו של [[חוק יסוד: נשיא המדינה]] בשנת [[1964]].
 
החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. ראשית, נקבע כי על [[הממשלה הזמנית]] להתפטר מיידמיד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. שנית, נקבע אחד מעקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל, לפיו הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת. כינונה של הממשלה טעון את אישורה של הכנסת, והכנסת יכולה להפילה ב[[הצעת אי אמון]]. עוד עיגן החוק את עקרון ה[[אחריות מיניסטריאלית|אחריות המיניסטריאלית]] של ה[[שר|שרים]]. חוק המעבר לא עסק בסמכויות הממשלה, וקבע רק כי "לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית". כל הסעיפים הנוגעים לממשלה בחוק המעבר בוטלו עם חקיקתו של [[חוק יסוד: הממשלה]] ב-[[1968]], למעט הסעיפים הנוגעים לאחריות המיניסטריאלית.
 
נושא נוסף שמסדיר חוק המעבר הוא חובת הפרסום ב[[רשומות]] במקום הפרסום ב[[עיתון רשמי]] שהיה נהוג בתקופת [[המנדט הבריטי]]. החוק קבע כי יש לפרסם חוקים ברשומות בתוך 10 ימים מיום קבלתם בכנסת. עם זאת, נקבעה הוראה מיוחדת לגבי חוק המעבר עצמו, ולפיו תוקפו לא יהיה מיום פרסומו ברשומות, אלא מיום קבלתו בכנסת.
70,370

עריכות