פרויקט יונה – הבדלי גרסאות

עוד בראשית שנות ה-40 הציע ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוג]] [[פרדריק סקינר]], לאור מחקריו בתחום ה[[ביהביוריזם]], לעשות שימוש ב[[בעלי חיים]] להנחיית פצצות. למרות ספקנות רבה, הסכימה בשנת 1943 ועדת מחקר ההגנה הלאומית לממן את המחקר בסך של $25,000 ולהתאימו לפרויקט Pelican.

 

כל זמן שהניקור היה במרכז המסך, הפצצה המשיכה לדאות בקו ישר, אך ניקורים שלא במרכז גרמו למסך לנטות ולהעביר למערכת הבקרה פקודת ניהוג. מערכת הבקרה ניווטה את הפצצה לפי ממוצע שערכה בין ניקוריהן של שלוש היונים. מבדיקה שנערכה על תגובת היונים לסוג ה[[מזון]] שניתן להן, התברר כי התוצאות הטובות ביותר היו בעת הזנה בגרעיני [[חשיש]].