הבדלים בין גרסאות בדף "אופרטה"

הוסרו 48 בתים ,  לפני 12 שנים
מ
הגהה
מ (הגהה)
ה'''אופרטה''' היא סוג של [[אמנות]] במה]] הדומה ל[[אופרה]], אך היא עוסקת בנושאים פחות רציניים ועמוקים.
[[תמונה:The_Mikado_Three_Little_Maids.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כרזה לאופרטה "המיקאדו"]]
לרוב מילות ה[[שירה]] מועברות באמצעות דיבור ולא באמצעות שירה. במקום לעבור מסוג מוזיקלי אחד לאחר ([[אריה (מוזיקה)|אריה]], [[רצ'יטטיב]], [[פזמון]]), הזמרים מחברים אותם באמצעות קטעים של דיאלוג אשר לא שרים אותם והם אינם מלווים ב[[מוזיקה]]. האופרטה נחשבת לפחות "רצינית" מאופרה, מכיוון שיש לה יותר קשר לעלילות, שהן בדרך כלל [[קומדיה|קומיות]], מאשר למוזיקה.
 
האופרטה היא למעשה הזה[[ז'אנר]] שממנו יצא ה[[מחזמר]]. בעוד שהאופרטה היא סוג של אופרה קלה המלווה במשחק, המחזמר הוא [[מחזה]] המלווה במוזיקה ובשירה.
 
[[ז'אק אופנבאך]] נחשב למלחין האופרטות הראשון, לדוגמה האופרטה "הלנה היפה" (1864).
 
==האופרטה הווינאית==
 
המלחין הכי בולטהבולט בתחום האופרטה הגרמנית היה [[יוהן שטראוס הבן]]. האופרטה המפורסמת ביותר שלו היא "העטלף" (1874), והייתהשהייתה בזמנה האופרטה הכי פופולרית בעולם. שטראוס כתב בחייו 16 אופרטות ואופרה אחת. מילות השירים שלו היו מבוססות על קומדיה של [[ז'אק אופנבאך]]. בן זמנו של שטראוס, [[פרנץ פון סופה|פראנץ פון סוּפה]], כתב אופרטות דומות מאוד לאלו של שטראוס, ומסורת האופרטות ה[[וינה|ווינאית]] הומשכה על ידי [[פרנץ להאר]], [[אוסקר שטראוס (מלחין)|אוסקר שטראוס]], [[אמריך קלמן]] ו[[זיגמונד רומברג]] עד ל[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. האופרטה הווינאית התאפיינה ברומנטיקה קלילה, בהומור ובחן.
 
==האופרטה הצרפתית==
 
מלחינה הבולט ביותר של האופרטה הצרפתית היה [[ז'אק אופנבאך]]. האופרטה הצרפתית מיוצגת נפלא ביצירותיו "[[סיפורי הופמן]]" ו"[[אורפיאוס בשאול]]". האופרטה הצרפתית מתאפיינת במין [[חוצפה]] ו[[סאטירה]] לעגנית כלפי מושגים, מציאויות שונות וכדומה. דוגמה לכך היא שכאשר מבקר ידוע ומוערך בצרפת האשים את כרמיה והלוי, מתמללי האופרה "אורפיאוס בשאול", בחילול סיפור ה[[מיתולוגיה]] הנערץ (בעיוות העלילה בצורה מעוררת גיחוך), הם הזכירו לו שאחד הציטוטים באופרה הוא ציטוט שלו. דבר זה הביא מיד בחיסול הכרטיסים של ה[[אופרה קומיק]].
 
==האופרטה האנגלית==
 
מייצגה הבולט של האופרטה האנגלית הוא [[ארתור סאליבן]]. יחד עם תמליליו של [[ויליאם ס. גילברט]] הוא רומם את האופרטה האנגלית. זה מתאפיין בין היתר ביצירותיו "[[אוניית הצי פניפור]]", "[[יולנתה]]", "[[שודדי הים מפנזנס]]" ו"[[המיקדו]]".
זה מתאפיין בין היתר ביצירותיו [[אוניית הצי פניפור]], [[יולנתה]], [[שודדי הים מפנזנס]] ו[[המיקדו]].
הסגנון האנגלי משלב טוב בין הרומנטיקה הווינאית הקלילה לבין הסגנון הצרפתי החצוף והלעגני. בשביל להוכיח זאת רק צריך לקרוא את עלילות האופרות.
 
הסגנון האנגלי משלב טוב בין הרומנטיקה הווינאית הקלילה לבין הסגנון הצרפתי החצוף והלעגני. בשביל להוכיח זאת רק צריך לקרוא את עלילות האופרות.
[[קטגוריה:מבנים מוזיקליים]]