תקופת ההשכלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעלה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Eranb (שיחה | תרומות)
מ התוכן מוזג לעידן האורות. הפיכה להפנייה
שורה 1:
#REDIRECT [[עידן האורות]]
"תנועת ההשכלה" היא תנועה אינטלקטואלית שהחלה בשלהי המאה ה-17, כאשר בקרב העילית האינטלקטואלית החלו להתעורר שאלות פוליטיות ומדעיות על מקום האדם בחברה ובעולם. מקובל לומר שהיא הסתיימה עם המהפכה הצרפתית ב-1789 (מהפכה שנחשבת לעתים לתולדה של רעיונות ההשכלה, כמו המהפכה האמריקאית).
 
הוגי ההשכלה שאפו לכונן סדר חברתי המבוסס על רציונליות וידע. הם החזיקו בתפיסה אופטימית של האדם - הם ראו בו יצור לומד המסוגל לעצב את העולם ולהבינו בכוח שכלו. וגם בתפיסה אופטימית של העולם - הוא היה בעיניהם מערכת מסודרת והגיונית, שאפשר להבינה. דוגמה מובהקת לפרויקט של ההשכלה היא המערכת הפיזיקלית שיצר [[אייזק ניוטון]]: מערכת חדשה והגיונית, שכל חלקיה מתיישבים זה עם זה, וכולם תוצר של חקירה מדעית אנושית (ולא של קריאה בכתבי הקודש או במחקרים מדעיים קלאסיים, למשל).
 
פרויקט אחר המדגים את החשיבות העצומה שייחסו הוגי ההשכלה לידע הוא פרויקט ה[[אנציקלופדיה]] שערכו [[דני דידרו]] ו[[ז'אן לה-רון דאלאמבר]] בסוף המאה ה-18. בהפקת האנציקלופדיה השתתפו הוגים חשובים כ[[וולטייר]] ו[[רוסו]] השתתפו בה. האנציקלופדיה לא היתה רק תוצר של מחקר מדעי, אלא גם כלי לביקורת פוליטית על השלטון. כך היה ברור מתמיד הקשר בין השכלה למהפכנות.
 
ראיית האדם כיצור רציונלי עירערה את הבסיס המוסרי לאי-שוויון בין בני אדם (לכך מתכוונים היום כשאומרים "נאורות"). רבים מאנשי ההשכלה קראו לחקיקת חוקים שיגבילו את המלכים וידאגו לסדר רציונלי של השלטון. משהתברר שניסיון זה אינו צולח, מדינאים שהושפעו מההשכלה בצרפת ובאמריקה בחרו במרד ובמהפכה.
 
אחד המניעים למהפכות היה רעיון מרכזי אחר בתפיסת ההשכלה, והוא רעיון הקידמה, כלומר התפיסה הגורסת שהאנושות מתקדמת לתנאי חיים טובים יותר, הן מבחינה מוסרית ופוליטית והן מבחינה טכנולוגית. רעיון הקידמה התפתח על רקע האופטימיות שיצרו תופעות חברתיות חשובות שהתגברו בתקופה, כמו התפתחות ה[[קפיטליזם]], ה[[תיעוש]] וה[[בורגנות]].
 
מאפיין נוסף של חלק מהוגי ההשכלה (אם כי לא של כולם) הוא יחס ביקורתי לכנסייה. חלקם היו אנטי-קלריקליים ממש (בעיקר בצרפת, שבה היתה הכנסייה חלק מהמנגנון השלטוני המשוחת), ואחרים אימצו תפישות דאיסטיות, הרואות באל מעין אומן, שברא את העולם כמנגנון מכני. דגש זה הבליע את המחלוקות המוסריות הכרוכות בדת. גישה זו תרמה לפופולריות של ההשכלה, בשל המחיר הכבד שאירופה שילמה במלחמות הדת שניטשו בה מאז המאה ה-16 (בעקבות ה[[רפורמציה]]).
 
הוגים מרכזיים בתנועת ההשכלה הם
 
[[עמנואל קנט]]
 
[[דייוויד יום]]
 
[[וולטר]]
 
[[ז'אן-ז'אק רוסו]]
 
[[דני דידרו]]
 
[[משה מנדלסון]]