השביתה הכללית בברצלונה (1919) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
==השביתה==
בתחילת פברואר 1919, פוטרו שמונה עובדים מ[[תחנת כוח הידרואלקטרית|תחנת כוח הידרואלקטרית]] בבעלות [[קנדה|קנדית]] בברצלונה, בגלל שהיו מעורבים בפעילות פוליטית. ב [[5 בפברואר]], בהנהגת ארגון העובדים האנרכו-סינדיקטי (ה-CNT), עזבו את מקום העבודה 140 עובדים כמחאה על הפיטורים, ולאחר שלושה ימים הצטרפו אליהם רוב גדול של עובדי תחנת הכח. הנהלת תחנת הכח ביקשה להענות לדרישות העובדים שהיו סבירות, אולם מילנס דה-בוש התערב ומנע את המשך המשא ומתן עם נציגות העובדים <ref>[http://books.google.com/books?id=6-ipiV20WEkC&pg=PA315 Anarchism: A History Of Libertarian Ideas And Movements By George Woodcock], עמוד 315</ref>. בתגובה, השביתה התרחבה. העובדים בתחנת כח נוספת קיימו שביתת שבת במקום העבודה שלהם כתמיכה בחבריהם. ב [[17 בפברואר]] הצטרפו לשביתה כ-80% מעובדי ענף הטקסטיל ב[[ברצלונה]] במחאה על הפיטורים, אך גם בדרישה להכרה באיגוד המקצועי שלהם והכרת הרשויות ביום עבודה של שמונה שעות.
ב 21 בפברואר כבר הוכרזה שביתה כללית בכל תחנות הכח בברצלונה, דבר שהשבית כ-70% מהתעשייה באזור [[קטלוניה]]. מעל 100,000 עובדים השתתפו בשביתה שהקיפה גם את עובדי התחבורה הציבורית בעיר. העיר היתה כמעט משותקת <ref>לוח הזמנים דורש ברור נוסף. כבר ב 19 בפברואר, ה NY times מדווח על יומיים בלי חשמל, מים ותחבורה ציבורית בעיר בכתבה - [http://query.nytimes.com/mem/archive-free/pdf?res=9F04E7D91139E13ABC4152DFB4668382609EDE Barcelona without water and light], NY times, February 19, 1919</ref>, והצבא סיפק שירותים מינימליים של גז ומים. שלטונות העיר לקחו פיקוד על מפעלי החשמל של החברה הקנדית כדי לחדש את התאורה בעיר שהופסקה ליומיים <ref>[http://query.nytimes.com/mem/archive-free/pdf?res=9F0DE2D81139E13ABC4B51DFB4668382609EDE Barcelona to Run Lights], NY times, February 23, 1919</ref>.
ב [[27 בפברואר]], בעקבות לחץ מצד מילאנס, הכריז ראש ממשלת ספרד בהסכמת המלך אלפונסו השני, על פיזור הפרלמנט כדי לאפשר גיוס לצבא של השובתים ללא צורך באישור הפרלמנט <ref>[http://query.nytimes.com/mem/archive-free/pdf?res=9402E4D7113BEE3ABC4953DFB5668382609EDE Spain Suspends the Cortes; Martial law in one province], NY times, March 1, 1919</ref>. ב [[9 במרץ]] החל רומנסנס בגיוס חלקי של העובדים בברצלונה לצורך מתן שירותי תשתית בעיר. אולם בניגוד לתחזיתו של מילאנס שהעובדים ישמחו לתירוץ הגיוס כדי לחזור לעבודה, העובדים דווקא החריפו את פעולותיהם והטילו פצצות ברחבי העיר. צוי הגיוס לא נענו, מאחר והם אפילו לא הודפסו בעיתונים. איגוד העובדים של [[בית דפוס|בתי הדפוס]] הזהיר את בעלי ה[[עיתון|עיתונים]] בברצלונה שהוא לא מתכוון להדפיס כתבות שמבקרות את השובתים. בעקבות כשלון הגיוס, דרש מילאנס הטלת משטר צבאי על העיר. רומנסנס הסכים לדרישתו של מילאנס בגלל הצורך הבוער להשיב את הסדר על כנו לפני שהאנדרלמוסיה תתפשט לשאר חלקי ספרד, למרות שהוא האשים את מילאנס שהקו הנוקשה שלו הוא שדרדר את המצב. ב 13 במרץ 1919 הוכרז על משטר צבאי בברצלונה ושלושת אלפים עובדים נעצרו ונכלאו.
| |||