לאורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לאוורה => לאורה, בהמשך להעברת הערך |
תק' |
||
שורה 2:
'''לאורה''' ([[יוונית עתיקה]]: '''Λάυρα''', הגייה [[יוונית מודרנית]]: '''לָבְרָה''', בעברית "'''מִבדד'''"), היא צורת [[נזירות]] שהתפתחה בראשית [[התקופה הביזנטית]] ב[[מדבר יהודה]], בה קבוצת נזירים היו מתבודדים ואף מסתגרים מן העולם, ונפגשים במקום משותף רק בימי התפילה, שבת וראשון. המפגש היה לצורך תפילה וסעודה. המונח "לאורה" מגיע מ[[יוונית]] ופירושו "מסדרון" או "שביל", והוא בא, ככל הנראה, לייצג את הדרך המחברת בין תאי ההתבודדות האישיים של חבריה.
את ייסוד הלאורות במדבר יהודה מייחסים לנזיר [[חריטון]], שהקים שלוש לאורות שהפכו בתקופה הביזנטית למנזרים גדולים ובעלי חשיבות בישראל ובעולם הנוצרי דאז, והן [[חריטון|מנזר פרן]] ב[[ואדי קלט|וואדי קלט]], דוקה ליד [[יריחו]] (שמזוהה כ[[דוק]]), ו[[סוקה]] בנחל [[תקוע]].
מתבודדים מפורסמים שחיו כך: [[אבתימיוס]], [[גרסימוס]], [[סבאס]], [[תיאודוסיוס]], [[קירילוס מסקיתופוליס]].
שורה 9:
את הנזירים שביקשו להצטרף ללאורה חינכו והכינו במנזרי הקוינוביון, ורק לאחר הכשרה מתאימה הם הורשו להצטרף.
גם בימינו לא חדלו הלאורות מלהתקיים. ניתן למצוא לאורה פעילה ב[[נטופה]] שב[[הגליל|גליל]], לאורה זו שייכת לזרם היווני-[[נצרות קתולית|קתולי]], המכונה "[[מלכיטי]]".
[[קטגוריה:נצרות]]
| |||