אלכסיי ריקוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: it:Aleksej Ivanovič Rykov |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
אלכסיי איוואנוביץ' ריקוב נולד ב[[סרטוב]] שעל גדות ה[[וולגה]]. למד משפטים ב[[אוניברסיטת קזן]], אך לא סיים את לימודיו. בשנת [[1899]], בגיל 18, הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פועלי רוסיה (לימים המפלגה הקומוניסטית), ולאחר הפילוג בכנס ב' שלה ([[1903]]) הצטרף לסיעה הבולשביקית. שימש סוכן של המפלגה בערים שונות ברחבי [[האימפריה הרוסית]] ונטל חלק פעיל במהפכה של שנת [[1905]]. נבחר לוועד המרכזי של המפלגה בכנסים ג' וד', ולמועמד-לחבר בו בכנס ה' ([[1907]]). בשנים 1910-1911 ריקוב גר ב[[צרפת]], והתנגד לכוונתו של לנין להפוך את הסיעה הבולשביקית מפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פועלי רוסיה למפלגה עצמאית (כוונה שמומשה בוועידת פראג של שנת [[1912]]).
בשנת [[1917]] ריקוב שב והצטרף לבולשביקים, אף שלא ראה בעין יפה חלק מדעותיהם, שהיה "רדיקלי" לטעמו; נבחר תחילה לסובייט של [[מוסקבה]], ומאוחר יותר - לזה של פטרוגרד. בנוסף לכך, בכנס ו' של המפלגה שנערך באותה שנה, נבחר לוועד המרכזי. עם הקמת הממשלה הבולשביקית
לאחר מותו של לנין ב-[[24 בינואר]] [[1924]] ריקוב התפטר מהמועצה לכלכלה לאומית ונהיה לראש ממשלת ברית המועצות ולראש הוועדה לעבודה והגנה. יחד עם [[ניקולאי בוכארין]] ו[[מיכאיל טומסקי]], המתונים שבמפלגה, התנגד ל"אופוזיציה משמאל" של [[לאון טרוצקי|טרוצקי]], קאמנייב וזינובייב, וסייע ל[[סטלין]] לנשלם מכוחם במנגנון המפלגתי בכנסים י"ד וט"ו של המפלגה בשנים [[1925]]-[[1927]]. כשסטלין אימץ חלק מרעיונותיו הרדיקליים של טרוצקי והתבטא כנגד מדיניות ה[[נא"פ]] ובשבח ה[[קולקטיביזציה]] הכוחנית והאצת התיעוש, ריקוב התנגד לדעותיו אלה וגונה על "נטייתו ימינה" על ידי ה[[פוליטביורו]] ([[1928]]). בשנה שלאחר מכן ריקוב הודח על רקע זה מתפקידו כראש ממשלתה של הפדרציה הרוסית, ובשנה שלאחריה - מהפוליטביורו ומתפקידיו כראש ממשלת ברית המועצות ויושב ראש הוועדה לעבודה והגנה (תפקיד שמילא לאחר הדחתו של קאמנייב).
| |||