הבדלים בין גרסאות בדף "משבר אתיופיה"

נוספו 736 בתים ,  לפני 12 שנים
המשך שכתוב; זה לא יהיה ערך מדהים (הערך בוויקיפדיה האנגלית אינו מדהים), אך הוא יהיה ברור יותר
(נראה שזה תורגם מהערך האנגלי; שכתוב ההתחלה תוך תרגום מחדש מאנגלית)
(המשך שכתוב; זה לא יהיה ערך מדהים (הערך בוויקיפדיה האנגלית אינו מדהים), אך הוא יהיה ברור יותר)
למעשה, אומות רבות עבדו בנפרד מחבר הלאומים כדי לשמור את איטליה כבעלת בריתם. מעט לאחר פניית האתיופים לתיווך, נפגש [[משרד החוץ|שר החוץ]] ה[[צרפת|צרפתי]], [[פייר לאוואל]], עם [[בניטו מוסוליני]], ראש ממשלת איטליה, ב[[רומא]] והם חתמו על [[ההסכם הצרפתי-איטלקי]] בינואר [[1935]]. ההסכם נתן לאיטליה חלקים מ[[סומלילנד הצרפתית]] (כיום [[ג'יבוטי]]) הגדירה מחדש את מעמדם של האיטלקים ב[[תוניסיה]] (שהייתה אז בשלטון צרפת), ובעיקר נתן לאיטלקים יד חופשית בעימות עם [[אתיופיה]]. בתמורה לכך, קיוו הצרפתים לתמיכה איטלקית נגד התוקפנות של [[גרמניה הנאצית]].
 
פוסטריםלא שלהייתה בניטוהתנגדות הראובינלאומית שליחתרבה למוסוליני כאשר שלח מספרים גדולים של חיילים ללשתי קולוניות של איטלה, [[אריתריאה]] (שגבלה באתיופיה מצפון) ול[[סומלילנד האיטלקית]], (כיום [[סומליה]]) שתי קולוניות שגבלושגבלה באתיופיה מצפון וממזרחמדרום-מזרח).
 
הבריטיםבריטניה אכן ניסוניסתה להרגיע את המתיחות בנקודה מסוימת, ולשם כך שלחו את [[אנתוני אידן]] כדי לתווך ולהשיג שלום. מאמץמאמציו הבריטיםנכשלו, נכשלכיוון ומוסולינישמוסוליני היה נחוש לכבוש את אתיופיה. תגובותלאחר אלומכן גררו אתהכריזה בריטניה להטלת אמברגו צבאינשק על איטליה ואתיופיה כאחד. רבים מאמינים שעשתה זאת כיוון שאיטליה הייתה מחשיבה סיוע לאתיופיה כמעשה בלתי ידידותי. בריטניה גם פינתה את אוניות המלחמה שלה מ[[הים התיכון]], ובכך הקלה על איטליה לפעול ללא הפרעה.
 
זמן קצר לאחר ש[[חבר הלאומים]] ניקה את שני הצדדים מתקריתמאשמה וואלווהבתקרית וואלוואל, תקפה איטליה את אתיופיה והחלהובכך החלה את [[המלחמה האתיופית-איטלקית השנייה]]. חבר הלאומים החלהגיב בסנקציותבגינוי התקיפה והטיל [[סנקציות כלכליות]] על איטליה,. למרותעם זאת, הסנקציות לא כללו חומרים חיוניים כגון [[נפט]], ולא בוצעו על ידי כל החברים בחבר הלאומים. [[בריטניה]] ו[[צרפת]] לא נקטו בצעדים חריפיםמשמעותיים כמונגד חסימתאיטליה (למשל, לא חסמו את [[תעלת סואץ]] לתנועת אניותאוניות איטלקיות).
 
באוקטובר 1935 גיבשו שר החוץ הבריטי [[סמואל הור]] (Samuel Hoare) ופייר לאוואל, שכיהן אז כראש ממשלת צרפת, הסכם הסודי [[הסכם הור-לאוואל]] שלפיו יותר לאיטליה לשלוט בחלקים גדולים באתיופיה, מוסוליני הסכים, אך כאשר ההסכם דלף לתקשורת בדצמבר התעוררה מחאה ציבורית בבריטניה ובצרפת, התוכנית בוטלה ומוסוליני פנה ל[[אדולף היטלר]] לעזרה.