שיחה:חטיבה עליונה – הבדלי גרסאות

'''תשובה:''' סיבחתסיבכת את הדברים ללא צורך. ההגדרה הרבה יותר פשוטה . כל מה שכתבת לא שייך לזה. על פי החלטת הכנסת משנות 60', נוצרה "רפורמה" בבתי הסםר התיכוניים בארץ. לפני זה, מרבית בתי הספר בארץ היו מחולקים לשתי רמות גיל: בתי ספר עממיים מכתה א' ועד ח' ובתי סםר תיכוניים למיניהם (גימנסיה, תיכון, בית ספר מקצועי ועוד) מכתה ט' ועד כתה י'ב. הכוונה הייתה ליצור אינטגרציה יותר טובה ולכוון למגמות השונות את הנערים בגיל מעט יותר מבוגר. נוצרו שלוש חטיבות : בית הספר היסודי מכתה א' עד ו', חטיבת ביניים מכתה ז' עד ט', וחטיבה עליונה" מכתה י' עד י"ב. חטיבת הביניים הייתה יכולה ליהותלהיות עצמאית, אבל ההעדפה הייתה שתיהיהשתהיה צמודה לחטיבות העליונות. בשתי החטיבות הגבוהות נוצרו "הקבצותהקבּ‏צות" במתימטיקה ובאנגלית כדי ליצור "כיתות אם" מעורבות מבחינה חינוכית אבל לתת אפשרות לתלמידים הטובים יותר ללמוד ברמה יותר גבוה בהקבצות א' , ולתלמידים החלשים ללמד על פי יכולתם תוך כדי מאמץ לקדמם בהקבצות ב' וג'. בחטיבות הביניים היו אמורים ללמד רק מורים בעלי תואר ראשון בחטיבות העליונות בעלי תואר שני. בחטיבות הביניים למדו לקראת בחינות "גמר" או בגרות על פי איפיון בית הספר ורמתו . כל התלמידים חוייבו ללמוד באיזור מגוריהם. בתי הספר חולקו למגזרים אחדים: המגזר הכללי, המגזר הדתי ., המגזר התישבותיההתישבותי והמגזר הערבי. בתי הספר ההסתדרותיים בוטלו. הורי התלמידים יכלו לבחור את המגזר הרצוי להם. ביצוע הרפורמה לא הושלם לעולם בגלל התערבויות פוליטיות שונות מגורמים מוניציפאלים חזקים או מגורמים בעלי אינטרסים חינוכיים או פוליטים שונים ובמיוחד במגזר הדתי.<br />