בוצה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: מסוים; אוכלוסייה; העלייה; ייתכן; על ידי; תעשייה; |
||
שורה 9:
טיפול מקרוביאלי ב[[שפכים]] מנצל [[חיידק|חיידקים]] (או אוגניזמים אחרים, במקרים נדירים) לפרוק החומר האורגני. אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות ביותר בקטגוריה זו נקראת '''בוצה משופעלת'''. בתהליך זה, ה'''בוצה''', שמורכבת בעיקר ממיקרואורגניזמים חיים, מופרדת מזרם היציאה ממתקן הטיפול (קולחים), ומוחזרת לזרם הכניסה. בצורה זו מעלים את ריכוז המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול. מכיוון שהמיקרואורגניזמים הם למעשה המפרקים את המזהמים האורגנים במים, יעילות הטיפול ב[[שפכים]] עולה.
השימוש בשיטת ה'''בוצה''' המשופעלת יוצר תהליך [[ברירה טבעית]]. בתהליך זה מגוון המינים באוכלוסית המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול יורד, וחלקם של מינים
==השימוש בבוצה כמקור לאנרגיה==
ניתן להשתמש ב'''בוצה''' להפקת [[מתאן]], להנעה של טורבינות, מנועי בעירה פנימית או תאי דלק. את ה[[מתאן]] מפיקים באחד משני תהליכים: תסיסה אן-ארובית או פרוק בלחץ וחום. התסיסה האן-ארובית היא בעצמה תהליך ביולוגי, בו חיידקים (או פטריות) מפרקים את החומר האורגני ל[[פחמן דו-חמצני]], [[מתאן]] ו[[אמוניה]]. ניתן לבצע גזיפיקציה של ה'''בוצה''' ליצירת [[מתאן]] גם בחום ולחץ גבוהים, כפי שניתן לעשות עם פסולת מוצקה אורגנית. לצורך זה, ה'''בוצה''' מכילה עודף גדול של [[מים]], יחסית לדרוש לתהליך הכימי, ורצוי לערב אותה בפסולת אורגנית מוצקה. בדומה לכל פסולת אורגנית מוצקה, ניתן בתהליך דומה ליצר מה'''בוצה''' תחליפי [[נפט]]. מבחינה כלכלית, התהליך הביולוגי (תסיסה אן-ארובית) נמצא כדאי ביותר במתקנים שנבנו בעשורים האחרונים.
==השימוש בבוצה ליצור דשן==
ה'''בוצה''' מכילה ריכוז גבוה של נוטריינטים (חומרי מזון בסיסיים) שמקורם ב[[שפכים]]. לא ניתן להשתמש ב'''בוצה''' כמות שהיא כ[[דשן]] ממספר סיבות:<br />
* מקור ה'''בוצה''' ב[[שפכים]] והיא עשויה להכיל פאתוגנים (גורמי מחלות).
* ה'''בוצה''' אינה יציבה, וממשיכה לעבור פרוק על
* [[pH|ערך ההגבה]] של ה'''בוצה''' אינו מתאים לדרוש ל[[צמח]], דבר שעשוי להביא למוות של השורשים, ובעקבותיהם של ה[[צמח]] כולו.
ע"מ להתגבר על כל הבעיות האלו, מעבירים את ה'''בוצה''' תהליך הנקרא [[רקבובית|קומפוסטיזציה]]. בתהליך זה נוצר [[רקבובית|קומפוסט]] המתאים לשימוש כ[[דשן]] אורגני, וכמטייב [[קרקע]].
|