פרשת השרופים – הבדלי גרסאות

בבוקרו של יום [[2 ביולי]], בשעה 8 בבוקר, הקימה קבוצה קטנה של פעילים מחסום רחוב בשכונת לוס נוגאלס (Los Nogales) שב[[רובע התחנה המרכזית]] (Estación Central). הקבוצה הייתה מצויידת בחמישה [[צמיג]]ים ישנים, מספר [[בקבוק מולוטוב|בקבוקי מולוטוב]] ובמיכל [[דלק]]. הקבוצה אותרה בידי [[פטרול]] של חיילי [[צבא צ'ילה|צבא]] שעסקו בפינוי מחסומים באזור שדרת הגנרל ולסקס (General Velásquez). חברי הקבוצה נמלטו אולם שניים מהם, רודריגו רוחאס דה נגרי (Rojas De Negri), [[צלם (מקצוע)|צלם]] כבן 19 ובן למשפחת [[גלות|גולים]] [[פוליטיקה|פוליטיים]] מאימת הרודנות של [[אוגוסטו פינושה]], וכרמן גלוריה קינטאנה (Quintana), [[סטודנט]]ית ל[[הנדסה]] ב[[אוניברסיטת סנטיאגו]] כבת 18, נתפסו בידי הפטרול שהורכב משלושה [[קצין|קצינים]], חמישה [[מש"ק]]ים ו-17 חיילים, תחת פיקודו של [[סגן]] פדרו פרננדס דיטוס (Fernández Dittus).

מיד לאחר המקרה ריצה מפקד הפטרול, פרננדס, 180 ימים בכלא, אולם שנה לאחר מכן קודם לדרגת [[סרן]]. בשנת [[1991]] הורשע מפקד הפטרול, פרננדס, בידי [[בית דין צבאי]] ברשלנות על כך שלא הגיש סיוע רפואי לרוחאס, אולם זיכה אותו מכל אחריות לשריפתה של קינטאנה. בית הדין הוסיף וגזר על פרננדס 300 ימי מעצר, אולם ביצוע פסק דין זה הושעה. בשנת [[1993]] שפט [[בית המשפט העליון של צ'ילה]] את פרננדס ל-600 ימי מעצר ב[[כלא]] על אחריותו בשריפתו של רוחאס ומותו ועל שריפתה של קינטאנה. מתוך אלו קיזז בית המשפט את 180 הימים אותם כבר ריצה פרננדס. באוקטובר [[2000]] הורה בית המשפט לממשלה לפצות את קינטאנה בסכום של 251.7 מיליון [[פסו צ'יליאני]] (שהם כחצי מיליון [[דולר אמריקני]] על הנזק שנגרם לה.