הבדלים בין גרסאות בדף "בנייה בלבנים"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 12 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בנייה מלבנים הועבר לבנייה בלבנים במקום הפניה)
מ
[[תמונה:Steinmetz-1568.png|שמאל|ממוזער|250px|סתתי אבן בתחריט מ-[[1568]]]]
 
'''הבנייהבנייה מב[[לבנה (בנייה)|לבנים]]''' היא שיטת ה[[בנייה]] המסורתית והנפוצה ביותר. הבנייה בלבני [[סלע|אבן]] או [[אדמה]] התפתחה כבר ב[[מסופוטמיה]] ו[[מצרים העתיקה|מצרים]] העתיקות והשימוש בשיטה זו קיים בפועל עד היום. ממחציתה השנייה של המאה ה-19 החלה הבנייה במדינות המערב לעבור בהדרגה לבנייה מלבני בטון ולבני סיליקט המשולבת באלמנטים יצוקים של [[בטון]] ו[[פלדה]] (בעיקר קורות ותקרות). הבנייה בלבנים השתכללה לאורך ההיסטוריה במקביל לסגנונות האדריכלות אשר הייתה תמיד קשורה לטכנולוגיית הבנייה הקיימת.
 
ה[[לבנה (בנייה)|לבנה]], היא היחידה הבסיסית אשר משמשת לבניה, היא גוש קשיח אחד אשר יכולה להיות עשויה מאבן, [[שיש]], [[חרס|חומר]], [[סיליקט]] או [[בטון]]. יחידה בסיסית זו נועדה לעמוד ב[[מאמצי לחיצה]] של המסה העצמית שלהם או של התקרות והקומות שמעליהם. במקומות בהם נדרש מִפתח היוצר מאמצי [[כפיפה]] נעשה שימוש בעבר בגושי אבן גדולים או בשילוב של קרשי עץ בין הלבנים וכיום ב[[חגורת בטון|חגורות בטון]] או ב[[קורה (מבנה)|קורות]]. שיטת הבנייה הנפוצה ביותר לבניית קירויים מלבנים מאז התקופה הרומית היא ה[[קשת (מבנה)|קשת]]. קשת הלבנים מסוגלת ליצור מפתחים בעזרת לבנים בודדות הנשענות אחת על השנייה ומעבירות את מאמצי הלחיצה אל צידי הקשת. כל סוגי ה[[קמרונות]] הקיימים הם שכלולים של שיטת בנייה זו ואיפשרו עם השנים קירויים מסוגים שונים ובעלי אופי אדריכלי שונה.