שרגא קדרי – הבדלי גרסאות

שרגא קדרי נולד ב[[לבוב]] שב[[גליציה]], אביו היה החזןה[[חזן]] דב עקיבא טפר. למד בחדרב[[חדר]] ואחר כך גם בישיבהב[[ישיבה]], ומגיל צעיר סייע בעבודתו לפרנסת המשפחה. הצטרף בנעוריו לתנועת הנוער הציונית [[החלוץ המזרחי]], ועלהו[[עלייה|עלה ארצה]] בשנת 1926, לאחר הכשרה במסגרתה.

בארץ היה פועל פרדסים[[פרדס]]ים, עבד בבניין ובסלילת כבישים. עלה עם משפחתו למושב [[כפר פינס]], שהיה ממייסדיו. בתחילה היה מקורב לסופרי [[תנועת העבודה]], אך בהמשך חייו התקרב שוב לגופים דתיים לאומיים כגון [[המפד"ל]]. משנת 1931 החל לכתוב [[סיפורת]] ולפרסם מיצירתו בכתבי העת הספרותיים בארץ, הן של תנועת העבודה ([[הפועל הצעיר]], דבר) והן של [[המזרחי]] והמפד"ל ([[הצופה]], [[ההד]]). לאחר שעזב את מושב כפר פינס השתקע עם משפחתו ב[[ירושלים]] שחי בה כל חייו.

שרגא קדרי התמחה בענייני נוער עבריין ונשא בשורה של תפקידים בכירים בתחום הזה. בין השאר היה המזכיר הכללי של [[משרד הסעד]] לאחר הקמת המדינה, חבר בוועדהב[[וועדה קרואה|וועדה הקרואה]] שניהלה את ירושלים ועוד. נוסף לכתיבת הסיפורת שלו, סיפורים קצרים נובלות ורומנים, פרסם שרגא קדרי גם מאמרי פובליציסטיקה. בעיקר בשנותיו האחרונות, כאשר תמך בתנועת [[ארץ ישראל השלמה]].

*'''עיניים עצומות''', סיפור, עם עובד, תש"ה 1945.

*''' מי יתן בוקר''', סיפור, עם עובד, תש"ך 1960.

*'''שזופי הלחי האחת''', סיפורים, אגודת הסופרים ליד הוצאת מסדה, 1967 .