|
'''אדולף גיאורג וילהלם בוש''' ([[8 באוגוסט]] [[1891]] - [[9 ביוני]] [[1952]]), היה [[כנר]] ו[[מלחין]] ממוצא [[גרמניה|גרמני]].
בוש נולד בעיר '''[[זיגן''']] שבחבל [[וסטפליה]], במערב [[גרמניה]]. הוא למד בקונסרבטוריון של [[קלן]] ובאקדמיה המלכותית ל[[מוזיקה]] ב[[ברלין]], אצל וילי הס ובראם אלדרלינג. בשנת [[1912]] ייסד בוש את ה-Konzertvereins Quartet, שנגניושנגניה היו ראשי הקבוצות ב[[תזמורת]], שנשאה את אותו שםהשם. הרביעיה התפרקה לפני [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחרי המלחמה, ייסד את רביעיית בוש, שכללה את בני משפחתו ואת [[פאול גרימר]] כ[[צ'לן]]. הרביעיה המשיכה להתקיים בהרכבים שונים עד שנת [[1933]].
החבר הנוסף בחוג היה ה[[פסנתרן]] [[רודולף סרקין]], שהחל לנגן עם בוש בגיל 15 ובסופו של דבר נשא את בתו של בוש לאישה. הרביעייה, עם רודולף סרקין, היוותה גרעין להרכב הקאמרי של בוש, מבשר התזמורת הקאמרית המודרנית.
עם עליית [[היטלר]], החליט בוש שאינו יכול להישאר במצפון נקי בגרמניה, ועל כן היגר ל[[באזל]], שב[[שווייץ]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], היגר בוש מבאזל ל[[ארצות הברית]] והשתקע בוב[[ורמונטוורמונט]] שם היה, יחד עם רודולף סרקין, בין מייסדיו של [[בית הספר למוזיקה ופסטיבל מרלבורו]].
[[רביעיית בוש]] נודעה בפרשנותה לרביעיות של [[ברהמס]], [[שוברט]], ומעל לכל [[בטהובן]]. היא ערכה סדרת הקלטות ב[[שנות ה-30]], שכללו, למעשה, את כל היצירות הקאמריות של מלחינים אלה. בשנת [[1941]] השלימה הרביעיה את ההקלטות האלה ברביעיה אחת של בטהובן שלא הוקלטה קודם לכן, אופוס 130.
בוש היה כנר דגול, הן כווירטואוז והן בנגינת [[מוזיקה קאמרית]]. היה לו טון אישי ביותר וטכניקה מעולה. עם תלמידיו נמנים כמה מגדולי הכנרים של המאה העשרים, ביניהם [[יהודי מנוחין]] ו[[אייזק שטרן]].
|
