הבדלים בין גרסאות בדף "ח'ירבת אל-חמאם"

מ
אין תקציר עריכה
מ
'''ח'ירבת אל-חמאם''' <ref>במפה האתר רשום בתור "ח'ירבת אל-חמם" - ללא "א"</ref> הוא אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] אשר התגלה על ידי חוקר [[ארץ ישראל]] [[אדם זרטל]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] במסגרת [[סקר הר מנשה]]. החירבה ממוקמת ב[[תל]] בצפון מערב ה[[שומרון]], סמוך ומדרום לואדי ג'וז, אחד היובלים של [[נחל חדרה]] .ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין [[עמק דותן]] ל[[שרון]], כ-3 קילומטר מערבית-דרומית ‏ להתנחלות [[מבוא דותן]], 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי [[ערבה|עַ‏רָּ‏בֶּ‏‏ה‏]] ו- 10 ק"מ מזרחית ל[[באקה-ג'ת|באקה אל-גרבייה]], בגובה של 247 מ' מעל פני הים.
 
ח'ירבת אל-חמאם ממוקמת ב[[תל]] בצפון מערב ה[[שומרון]], סמוך ומדרום לוואדי ג'וז, אחד היובלים של [[נחל חדרה]]. ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין [[עמק דותן]] ל[[שרון]], כ-3 קילומטר מערבית-דרומית ‏ להתנחלות [[מבוא דותן]], 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי [[ערבה|עַ‏רָּ‏בֶּ‏‏ה‏]] ו-10 ק"מ מזרחית ל[[באקה-ג'ת|באקה אל-גרבייה]], בגובה של 247 מ' מעל פני הים.
 
==זיהוי השרידים במקום==
יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות [[שלמה]]. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא ב[[ספר מלכים]] א' :" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות, נשתמר, כנראה, בשמו של הכפר הסמוך ע ר ב ה <ref name=zar> מקור:'''אדם זרטל''' </ref>.
 
הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור ה[[שרון]] ו[[עמק חפר]], כללה את העיר [[שוכה]], המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּ‏‏ה" " 3 ק"מ צפונית מ[[טול כרם]]. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת [[דור|דֹּאר]]
יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות [[שלמה]]. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא ב[[ספר מלכים]] א' :" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות, נשתמר, כנראה, בשמו של הכפר הסמוך ע ר ב ה <ref name=zar> מקור:'''אדם זרטל''' </ref>.
 
לאור שרידי ה[[דייק]] וה[[מחנה|מחנות]] ה[[צבא]] בעלי אופי [[הקיסרות הרומית|רומאי]] מניחים כי שמו של האתר היה "נרבתא", המוזכרת אצל [[יוסף בן מתתיהו]] במקום אליו נמלטו יהודי [[קיסריה]]. אולם, במקור זה אין עדות לקיומו של המצור על העיר.
הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור ה[[שרון]] ו[[עמק חפר]], כללה את העיר [[שוכה]], המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּ‏‏ה" " 3 ק"מ צפונית מ[[טול כרם]]. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת [[דור|דֹּאר]]
 
לאור שרידי ה[[דייק]] וה[[מחנה|מחנות]] ה[[צבא]] בעלי אופי [[הקיסרות הרומית|רומאי]] מניחים כי שמו של האתר היה "נרבתא", המוזכרת אצל [[יוסף בן מתתיהו]] במקום אליו נמלטו יהודי [[קיסריה]]. אולם, במקור זה אין עדות לקיומו של המצור על העיר.
 
==תאור העיר==
בחפירות שנערכו במקום בשנת [[1982]] זוהו האתרים הבאים:
 
* העיר העליונה - העיר בוצרה על ידי חומה עבה עגולה בצורת "גלגל שיניים" . בצד הצפוני התגלה שער שלא נחפר. אותר רחוב ומבני מגורים, בחלקם עם [[מקווה|מקוואות]], המאפיין הימצאות יהודים במקום.
בחפירות שנערכו במקום בשנת 1982 זוהו האתרים הבאים:
 
* העיר העליונה - העיר בוצרה על ידי חומה עבה עגולה בצורת "גלגל שיניים" . בצד הצפוני התגלה שער שלא נחפר. אותר רחוב ומבני מגורים, בחלקם עם [[מקווה|מקוואות]], המאפיין הימצאות יהודים במקום.
 
* מערכת המים - כללה ארבעה בורות חצובים תת קרקעיים גדולים, שכל אחד מהם הכיל כ-500 מ"ק מים בממוצע. הבורות קבלו את מימיהם מ"אמת מים" שאספה את מי הגשם ממדרונות העיר ומגגות בתי העיר.
 
* מערכת המצור הרומאית - מסביב לעיר התגלתה מערכת מצור רומית, כמעט שלמה, הכוללת: [[דייק]], [[סוללה|סוללת]] מצור ומחנות. אורך הדייק היה כ-2 ק"מ. נמצאו שלושה מחנות מצור, שניים קטנים ואחד בינוני. סוללת מצור ארכה היה כ-110 מ' ורחבה כ-3 מ'. הסוללה ניצבת לחומת העיר וניגשת לחלקה התחתון. גובה הסוללה כיום כמטר אחד מעל פני האוכף, וחלקה הדרומי עוצב בצורת מעין משולש, שפורש על ידי החופרים כרחבת בניה (Baulager) - המקום שבו נהג הצבא הרומי להרכיב את מכונות המצור <ref name=zar/>.
 
==תולדות המקום==
 
במקום נמצאו שרידים מעטים מ[[תקופת הברזל]] השניה, כנראה במאה העשירית לפנה"ס, כאשר [[שבטי ישראל]] התנחלו בארץ [[כנען]]. ב[[תקופה ההלניסטית]] נבנו הביצורים של העיר העליונה, "אולי - על דרך ההשערה – על ידי אלכסנדר ינאי"<ref name=zar/>
 
העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף [[המאה ה-1]], היא תקופת [[המרד הגדול]]. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר<ref name=zar/>.