רמת גן – הבדלי גרסאות

סיפורה של גבעה זו הוא תמצית סיפורה של רמת גן. לרגליה במתחם השלישות של ימינו נמצאו שרידים ארכאולוגיים מן [[התקופה הכלכוליתית|התקופה הכלקוליתית]] כמו גם שרידי קבורה ורצפת פסיפס המרמזים להתיישבות שומרונית או יהודית במקום מן המאות השלישית עד השישית לספירה. הממצאים נחשפו בשנת 1939 בעת שעובד השטח לקראת זריעה על ידי העיריה. במרומי גבעת הכורכר בשטח הגן מצויות מערות קטנות המופיעות במפות מן המאה השמונה עשרה שניתן לדמיין כי שמשו מסתור לשודדים מ'גבעות השודדים'. במאה העשרים היה באזור השלישות בית קברות מוסלמי קטן שהוחזק על ידי נציג הווקף. עם פתיחת הלוחמה בארץ לקראת צאת הבריטים הועברו שומר בית הקברות ומשפחתו לכפר סלמה. האחזות ראשוני ר"ג באדמת ההר הייתה מעשה חלוציות לכל דבר והצריכה העברה יומיומית של מים למרומי הגבעה לשתייה ולהשקיה. המתיישבים ראו פרי בעמלם וההר הפך לשכונת מגורים נעימה בה בנו את ביתם עולים אמידים יקים מן העלייה החמישית. המרכז החברתי של ההר היה בית הקפה 'הקשת' שישב במקום בו שכנה בהמשך שגרירות [[ברית המועצות]]. בשנת 1934 נבנה על הגבעה בית ההבראה 'החלמה' בניהולה של דורה בלוך אשת ראש עירית [[תל אביב]], [[דוד בלוך]]. סביב מרכז מרפא זה נבנו עוד בתי מידות. בסמוך למבנה 'החלמה' ניטעה חורשת אורנים בלתי חוקית על ידי המועצה המקומית כדי למנוע מממשלת המנדט כחלק ממדיניות ההפרד ומשול להחכיר שטח מדינה בן שני דונמים להקמת בית קפה ערבי בלב היישוב העברי. במורד הגבעה לכיוון רחוב ביאליק שכן בית היתומים של אלימלך דבורקין ורעייתו מיסודו של בלובשטיין - אביה של [[רחל המשוררת]].

לאחר המלחמה הועבר מחנה מטכ"ל למזרחה של הגבעה למתחם ששימש קודם לכן את הצבא הבריטי ושם שכן עד העברתו לקריה בת"א. כיום שוכן שם מחנה מקלף ובו מפקדת חיל השלישות. 6 שנים לאחר מלחמת השחרור ב- [[1954]] נחנכה במרומי הגבעה מצבת זיכרון לבני רמת גן שנפלו במערכה הכבדה. האנדרטה המרשימה הניצבת על גבי מנהרה [החסומה כיום] המחברת בין שני חלקי הגבעה.[תכנון המנהרה החל שנים קודם לכן בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ואמור היה להתבצע על ידי גדוד הנדסה אוסטרלי שישב ליד המוסררה כמחווה לרמת גן]. גם לאחר [[מלחמת השחרור]] לא ידעה הגבעה שלווה ובמרומיה במקום הצופה על [[גוש דן]] ומחנה המטכ"ל השתכנה שגרירות ברית המועצות החל מ- [[1953]] ומשם השקיפה על צוואר הבקבוק של ישראל עד ניתוק היחסים בין המדינות. מבנה השגרירות זכה לכנוי העממי חסר החיבה 'הפרונקל'.