תוכנית החלל הסובייטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
JAnDbot (שיחה | תרומות)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מאויש;
שורה 4:
במהלך [[שנות השישים]], הייתה ברית המועצות במרוץ חלל צמוד עם [[ארצות הברית]], ששיאו היה נחיתתם של [[ניל ארמסטרונג]] ו[[באז אולדרין]] על ה[[ירח]], בחללית "[[אפולו 11]]" ב-[[20 ביולי]] [[1969]] . ברית המועצות עצמה התכוונה להנחית [[קוסמונאוט|קוסמונאוטים]] על הירח, אולם גורמים שונים, ניהוליים, כספיים וטכנולוגיים מנעו ממנה השגת מטרה זו.
 
לאחר הנחיתה המאויישתהמאוישת על הירח, הפנתה ברית המועצות את מאמציה בתחום החלל לפעילות מאוישת לזמן ארוך במסלול נמוך סביב כדור הארץ. במסגרת מאמצים אלה, נבנו על ידי הרוסים שמונה [[תחנת חלל|תחנות חלל]] שונות, ושוגרו למסלול סביב כדור הארץ. במהלך השנים שהו בתחנות החלל הסובייטיות כ-200 בני אדם, החל ברוסים, דרך קוסמונאוטים אורחים ממדינות [[הגוש הקומוניסטי]] וכלה בביקורים של אסטרונאוטים אמריקניים על סיפון תחנת החלל הרוסית "[[מיר]]".
 
בעוד האמריקנים מתמקדים במעבורת החלל, שכללו הרוסים עוד ועוד את היכולת שלהם בפיתוח חלליות חד פעמיות-מאוישות מדגמי [[תוכנית סויוז|סויוז]], הנישאות על טילים שגם להם קוראים סויוז. בשלושה מרכזי שיגור שהעיקרי בהם הוא [[קוסמודרום בייקונור]] שב[[קזחסטן]], והאחרים [[קוסמודרום פלסצק]] שבצפון רוסיה ו[[קוסמודרום סבובודני]] שב[[סיביר]], משגרים הרוסים לווינים לכל דורש. כך למשל שוגר הלוויין ה[[ישראל]]י [[עמוס 2]] בשנת [[2003]].