אתרי המקרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
יהודה זיו, חבר בועדת השמות הממשלתית, סיפר לבאי '''הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007''', שנערך על ידי מרכז סיור ולימוד סוסיא, בסוסיא, בחנוכה תשס"ח, כי בעקבות [[מבצע עובדה]] נתווסף ב[[מרץ]] [[1949]] ל[[מדינת ישראל]] כל ה[[נגב]]. [[דוד בן גוריון]] הגיע למסקנה כי יש לתת שמות עבריים לאתרים בנגב. עיקר עיסוקה של הועדה היה קביעת שמות עבריים ל"עצמים גיאוגרפיים". אמרו אז על בן גוריון" כי החליט "בראשית -'''שֵמוֹ‏ת''' !", ויקרא במדבר '''דברים''' - כלומר מתן שמות עבריים למקומות הוא שלב בדרך ל"חזון הפרחת השממה".
 
המפה החדשה, אשר יצאה בשנת 1950 כללה 561 שמות עבריים, מתוכם רק 29 שמות ישובים רק לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין [[אשקלון]] לבין שפך [[נחל קדרון]]. הייתה זו המפה היחידה של מחלקת המדידות הממשלתית אשר לצד השם העברי החדש של המקום הופיע גם השם הערבי הקודם. במפה נקבעו שמות עיבריים גם לאתרים מעבר ל[[הקו הירוק]] בתוך תחומי [[ממלכת ירדן]]. וכך במפות שהיו לרשות הציבור הופיעו אתרים מיקראיים בשמןת המקוריים כמו: [[שכם]], [[חברון]], [[עירעין גנים (אתר מקראי)]] - היא [[ג'נין]].
 
== הערות שוליים ==