הבדלים בין גרסאות בדף "עקיבא (תנועת נוער)"

ויקי זוטא
(←‏ראו גם: מה הקשר לבני עקיבא?)
(ויקי זוטא)
תנועת עקיבא נוסדה בשנת [[1923]] והייתה לגדולה מתנועות הנוער של פולין בטרם הכיבוש ה[[נאצי]]. בקרקוב היה המרכז הגדול ביותר של התנועה, אף כי מזכירות התנועה הייתה ב[[ורשה|וורשה]]. השם "עקיבא" נבחר על מנת לסמל את אהבת ישראל ואת הרצון לטפח את המורשת הרוחנית-[[ציונות|ציונית]]. אחת המטרות העיקריות שהתנועה שמה לעצמה הייתה לימוד [[עברית|השפה העברית]], וקיומם של דיונים בנושאים יהודים-ציוניים, [[אקטואליה|אקטואליים]] בקרב חניכי ויהודי פולין. בעקבות הפעילות השוטפת, והמוטיבציה של חברי התנועה להשריש ערכים ותרבות ציוניים בצעירי קרקוב היהודים, השתנתה החשיבה בקרב בני הנוער היהודים בעיר. בקרבם הייתה נפוצה החשיבה של [[התבוללות]] והתערבבות בתרבות ה[[נצרות|נוצרית]] מכיוון שהם לא ראו חשיבות רבה ברוח הציוניות ובכלל בזהותם כיהודים.
 
בנוסף לכך ניסתה התנועה להגיש סיוע כספי, וצרכים בסיסיים לנצרכים ביותר ב[[גטו|גטאות]]. התנועה אף העבירה יהודים לעבודות [[חקלאות]] ומקצועות מבוקשים ב[[ארץ ישראל]], על מנת שעם עלייתם לארץ ישראל יוכלו לתרום ולפתח את המדינה בדרך זו. בשנת [[1930]] הצליחו חברי התנועה להגשים את חלומם הציוני, כאשר שלחו פלוגות [[הכשרה]] אשר בנו שני קיבוצים בארץ ישראל, "[[נווה איתן]]" ו"[[בית יהושע]]". בין המפעלים הראשונים של "תנועת עקיבא", הייתה חוות הכשרה "בגיטבולטוב", אשר שימשה כמקום להכשרת עובדים לחקלאות ומקצועות נוספים הרצויים בארץ ישראל, החווה שימשה גם מקום מפגש ודיונים לגבי מהות התנועה, דרכי פעולה ועוד. חווה נוספת שהוקמה על ידי התנועה היא החווה בכפר "קופאליני", שהייתה מרכז חשוב מאוד לתנועה, בחווה זו במשך הזמן, התגבש רעיון המלחמה אשר לא בא על מנת להציל את חברי התנועה, אלא לצורך נקמה והגנה על כבודו של העם היהודי. כפי שביטא זאת ליבסקינד, אחד מחברי התנועה העיקריים בקרקוב: "אנו נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה".
 
 
[[קטגוריה: תנועות נוער]]
[[קטגוריה: השואה]]
משתמש אלמוני