דיכוגמיה – הבדלי גרסאות

ב[[אורגניזם|יצורים]] [[דו-מיניות (ביולוגיה)|דו-מיניים]], '''דיכוגמיה''' (dichogamy) היא מצב של הפרדה בזמןב[[זמן]] בין ביטוי התכונות הנקביותה[[נקבה|נקביות]] והזכריותוה[[זכר]]יות ב[[אורגניזם|אורגניזמים]] [[דו-מיניות (ביולוגיה)|דו-מיניים]]. דיכוגמיה קיימת ב[[דגיםדג]]ים ווב[[חלזונות]] מסוימים, ובחלק ניכר מ[[צמחי הפרחים]].

בפרחים [[דו-מיניות (ביולוגיה)|דו-מיניים]], '''דיכוגמיה''' (dichogamy) היא מצב שבו קיים פער בזמן בין חיוניות ה[[פרח#חלקי הפרח|עלי]] לבין חיוניות ה[[פרח#חלקי הפרח|אבקנים]]. דיכוגמיה היא מנגנון חשוב למניעה או צמצום של [[האבקה#האבקה עצמית והאבקה זרה|האבקה עצמית]].

מידת החפיפה בזמן, בין פעילות הצלקת והאבקנים, משתנה בין צמחים שונים. ישנם צמחים שבהם ההפרדההפרדה מוחלטת בזמן בין הפונקציה הזכרית לבין הפונקציה הנקבית, היא מוחלטת, דבר המונע לחלוטין את אפשרות ההאבקה העצמית. בצמחים אחרים, קיימת חפיפה חלקית בין שתי הפונקציות, מהדבר שמאפשר לעתים אחוז מסוים של האבקה עצמית, שיכולה לפצות על היעדרה של האבקה זרה. בצמחים רבים, משתנה משך החיוניות של איברי הרבייה, משתנה בהתאם לשיעור ההאבקה: אבקנים שלא התרוקנו מאבקה, יאריכו ימים יותר מאבקנים ריקים; צלקת שלא קיבלה אבקה, תאריך ימים יותר מאשר צלקת שהואבקה. התאמה זו יוצרת אופטימיזציה של שיקולי עלות-תועלת עבור הצמח: כשההאבקה מהירה ויעילה, רקמות הצמח חיות זמן קצר בלבד, וכך חוסכות לצמח משאבים; כשההאבקה אינה יעילה, רקמות הצמח חיות זמן רב יותר, וכך מגבירות את הסיכוי להצלחת ההאבקה.

ברוב הפרחים הדיכוגמיים, האבקנים מבשילים לפני הצלקות, מצב המכונה '''פרוטאנדריה''' (protandry). המצב ההפוך, בושבו הצלקות מבשילות לפני האבקנים, מכונה '''פרוטוגיניה''' (protogyny).