|
== היסטוריה של הגזע ==
חתול ההימלאיה הוא תוצאה של [[הכלאה|הכלאת]] גזע [[חתול פרסי|החתול הפרסי]] עם [[חתול סיאמי]]. הנסיונות המסודרים הראשונים המתוכננים מראש להכלאה בין החתולים הפרסים לחתולים הסיאמים התקיימו ב[[ארצות הברית]] ו[[שבדיה]] בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]], אך אין תיעוד המראה את תוצאות הנסיונות הללו. בשנת [[1931]], שני חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת [[הארוורד]] החלו לעבוד על פיתוח חתול עם גוף ופרווה של חתול פרסי ודוגמת החודים (ה[[חוטם]], ה[[אוזניים]], כפות הרגליים וה[[זנב]]) המיוחדת של החתול הסיאמי. 5לאחר חמש שנות עבודהמחקר הביאוהצליחו לעולםבמשימתם אתוגור גורחתולי ההימלאיה הראשון שנקראשקראו לו דביוטנט (Debutante) נולד. כעבור שני עשורים נוספים הגזע הוכר באופן רשמי על ידי התאחדויות החתולים, וב-[[1955]] ערך את הופעת הבכורה בשם "כהה חודים ארוך שיער".
במהלך 10עשר השנים הבאות צבר הגזע החל לצבור פופולריות במהירות. עם זאת, רוב חתולי הגזע התקשו לעמוד בתקן הגזע, שתמך בחתול עם מאפיינים פרסיים. מגדלים רבים חדלו להשתמש בחתולים פרסיים אחידי צבע בתוכניות הגידול כשם שהיו אמורים לעשות. במקום זאת, הם זיווגו כהי חודים אחד עם השני וכתוצאה מכך התרחקו מהמראה הפרסי, ואת מקומו של האף הפחוס האופייני החל לתפוס אף ארוך.
ב[[שנות ה-70]] המגדלים ניסו לנסח מחדש את היעדים שהם מנסים להשיג בפיתוח הגזע. היה ברור לרובם שצריך להתחיל לעבוד על חתולים בעלי מאפיינים פרסיים יותר בולטים. כדי להשיג זאת, החלו בזיווגים עם פרסיים בעלי [[צבע]] אחיד, והמשיכו בתוכנית הגידול רק עם החתולים הטובים שהתקבלו. לא כל המגדלים הסכימו עם התוכנית. היו שהעדיפו להישאר עם ההימלאיה הנבדלת מהפרסי, אך הם לא יכלו להמשיך להשתתף בתערוכות.
כיום נהוג לזווג מדי פעם בין הימלאים לחתולים פרסיים כדי לקרב את המבנה של ההימלאיה למבנה החתול הפרסי.
כיום נהוג לזווג מדי פעם בין החתולים הימלאיים לחתולים פרסיים כדי לקרב את המבנה של חתול ההימלאיה למבנה של החתול הפרסי. סטנדרט הגזע זהה לסטנדרט של החתול הפרסי וכיום חתול ההימלאיה מוצג באותה כתה יחד עם שאר החתולים הפרסיים.
== מבנה כללי ==
| 