נוסחת לוטשי העדשות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חגי אדלר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Odedee (שיחה | תרומות)
תיקונים
שורה 1:
'''נוסחת לוטשי העדשות''' -היא [[נוסחה]] שפותחהשפיתח על ידי האיטלקיה[[איטלקים|איטלקי]] [[בונאוונטורה קאוואליירי]] במאה ה-17. הנוסחה מתארת את הקשר בין [[עוצמה (אופטיקה)|עוצמת]] ה[[עדשה]] (התלויה באורךב[[אורך מוקד|אורך המוקד]] של העדשה) לבין [[מקדם שבירה|מקדם השבירה]] של ה[[חומר]] שממנו עשויה העדשה, עביהעוביה במרכזה ו[[רדיוס (גאומטריה)|רדיוסי]] ה[[עקמומיות]]העקמומיות של העדשה. הקשר הוא
[[תמונה:Negative.lens.svg|leftשמאל|thumbממוזער|350px|שרטוט של עדשה מפזרת בו מופיעיםובו הפרמטרים מןהשונים הכלולים הנוסחהבנוסחה]]
 
<math> D= \frac{1}{f} = \left(\frac{n_1}{n_2}-1\right) \left[ \frac{1}{R_1} + \frac{1}{R_2} + \frac{(n_1-1)d}{n_1 R_1 R_2} \right]</math>
 
אם עובי העדשה קטן בהרבה מהרדיוסים שלה, ניתן להשתמש בנוסחה המקורבת:
עבור רדיוס הקטן בהרבה מרדיוסי העדשה נתן לצמצם את הנוסחה להצגה:
 
<center> <math>D=\frac{1}{f}=\left(\frac{n_1}{n_2}-1\right)\left(\frac{1}{R_1}-\frac{1}{R_2}\right) </math> </center>
 
כאשרכאן D היא [[עוצמה (אופטיקה)|עוצמת העדשה]] ב[[דיופטר|דיופטריותדיופטרים]]. נוסחה זו היא מקורבתדיוקה בלבדשל והדיוקהנוסחה שלההמקורבת טוב רק עבור עדשות דקות, כלומר עדשות שבהן עובי העדשה קטן לעומת אורך המוקד שלה.
 
f הינוהוא [[אורך מוקד|אורך המוקד]] של העדשה (חיובי - עדשה מרכזת, שלילי - עדשה מפזרת).
כאשר D היא עוצמת העדשה ב[[דיופטר|דיופטריות]]. נוסחה זו היא מקורבת בלבד והדיוק שלה טוב רק עבור עדשות דקות, כלומר עדשות שבהן עובי העדשה קטן לעומת אורך המוקד שלה.
 
f הינו אורך המוקד של העדשה (חיובי - עדשה מרכזת, שלילי - עדשה מפזרת).
 
n <sub> 1 </sub> הוא [[מקדם שבירה|מקדם השבירה]] של העדשה.
 
<sub> 2 </sub> n הוא מקדם השבירה של ה[[תווך]] בושבו נמצאת העדשה.
 
R<sub> 1 </sub> ו- R<sub> 2 </sub> הם רדיוסי העקמומיות של העדשה. R<sub> 1 </sub> הוא רדיוסו של המשטח הקדמי, R<sub> 2 </sub> הוא רדיוסו של המשטח האחורי.
 
d הוא עביהעוביה של העדשה במרכזה.
 
על מנתכדי לחשב את אורך המוקד (וגם אתואת עוצמתה) של העדשה, מציבים בנוסחה את רדיוסי העקמומיות. סימנו של כל רדיוס נקבע כך: אם מרכז הכדור שיוצר את המשטח נמצא מאחורי העדשה, הרדיוס הוא חיובי. אחרת, הוא שלילי. לפיכך, במקרה של עדשה דו קמורה, הרדיוס של המשטח הקדמי הוא חיובי, והרדיוס של המשטח האחורי הוא שלילי. בעדשה דו קעורה, הרדיוס של המשטח הקדמי הוא שלילי, והרדיוס של המשטח האחורי הוא חיובי. וכן הלאה.
הרדיוס של מישור (משטח ישר) הוא [[אינסוף]]. קיימת גם גרסה נוספת של הנוסחה, נפוצה פחות, ובה סימן המינוס בנוסחה מוחלף בסימן פלוס, ואז סימני הרדיוסים מוגדרים באופן אחר, ופחות אינטואיטיבי.
 
כדי להימנע מבילבולמבלבול בין "קמור" ו"קעור" ניתן לזכור שלמשטח קעור יש צורה של קערה.
 
לפי הנוסחה ישנם שלושהמספר סוגים של עדשות מרכזות ומפזרות:
 
'''עדשות מרכזות''':
<!-- נא לא לשנות את סימני הרדיוסים. הסימנים הנוכחיים הם נכונים ותואמים את ההגדרה המופיעה בטקסט למעלה. -->
*עדשה דו קמורה (עדשה ששני צידיה קמורים): <math>\ R_1>0, R_2<0</math>
*עדשה קמורה-קעורה (מניסקוס קמור), עדשה שרדיוס העקמומיות של הצד הקמור שלה גדולקטן מרדיוס העקמומיות של הצד הקעור): <math> \ R_1 >< R_2 , R_1>0, R_2>0</math>
*עדשה קמורה-ישרה: <math>\ R_1 >0, R_2=\infty</math>
 
'''עדשות מפזרות''':
<!-- נא לא לשנות את סימני הרדיוסים. הסימנים הנוכחיים הם נכונים ותואמים את ההגדרה המופיעה בטקסט למעלה. -->
*עדשה דו-קעורה (עדשה ששני צידיה קעורים): <math>\ R_1<0, R_2>0</math>
*עדשה קעורה-קמורה (מניסקוס קעור), עדשה שרדיוס העקמומיות של הצד הקעור שלה גדולקטן מרדיוס העקמומיות של הצד הקמור): <math>\ |R_2| > |R_1| , R_1<0, R_2<0</math>
*עדשה קעורה-ישרה: <math> \ R_1 < 0, R_2=\infty</math>
 
== ראו גם ==
 
שורה 43 ⟵ 45:
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://farside.ph.utexas.edu/teaching/302l/lectures/node122node140.html דוגמאות] כולל שרטוטים של סוגי העדשות השונים
 
[[קטגוריה:אופטיקה]]