סטריאוכימיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: תרגום מאפיין thumb; תרגום מאפיין left; אורגניזם; |
עריכה והגהה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Isomers.png|שמאל|ממוזער|350px|סוגי האיזומרים השונים. הסטריאוכימיה מתמקדת בסטריאואיזומרים]]
'''סטריאוכימיה''' (ב[[אנגלית]]: '''Stereochemistry''') היא ענף ב[[כימיה]] העוסק במבנה המרחבי של ה[[תרכובת|תרכובות]] השונות ברמה ה[[מולקולה|מולקולרית]] (כלומר - הענף '''אינו''' עוסק בצורה ובמראה של
הסטריאוכימיה מנסה למיין את החומרים השונים לקבוצות שונות, לפי סידורם המרחבי. למשל, תרכובות מסוימות
לנתונים אלו חשיבות עליונה בהבנתם של תהליכים ו[[תגובה כימית|תגובות כימיים]]. הסטריאוכימיה מנסה להסביר את התרחשותן של תגובות כימיות, וכן את מהירותן, מההיבט המרחבי. לכיוון, ל[[זווית]] ולמיקום שבהם נפגשות שתי מולקולות השפעה מכרעת על הסבירות לקיומה של התגובה, וכן על התוצרים שיתקבלו, והסטריאוכימיה מנסה להתחקות אחר גורמים אלו. תגובה כימית נקראת [[סטריאוסלקטיביות|סטריאוסלקטיבית]] אם נוצר במהלכה עודף משמעותי של אחד הסטריאואיזומרים.
שורה 13:
== הסטריאוכימיה בשירות הביולוגיה ==
לסטריאוכימיה חשיבות רבה ב[[ביולוגיה]], במיוחד בחקר ה'''[[אנזים|אנזימים]]'''. הענף חוקר את המבנה המרחבי של האתר הפעיל באנזים, ומנסה לעמוד על השפעת ההתאמה המרחבית שבין האנזים וה[[סובסטרט]] על קצב הפעילות של האנזים, וכן על העדפתו הספציפית לסובסטרטים מסוימים בלבד. בדומה, משמשת הסטריאוכימיה לחקר ההתאמה בין [[הורמון|הורמונים]] ובין ה[[רצפטור|קולטנים]] שלהם, בין [[נוירוטרנסמיטר|נוירוטרנסמיטרים]] ב[[תא עצב|תאי עצב]] ובין הקולטנים שלהם, וכדומה.
טרגדיית ה'''[[תלידומיד|תָלִידוֹמִיד]]''', שהתרחשה בתחילת [[שנות ה-60]], ממחישה את חשיבותה של הסטריאוכימיה. ה[[תרופה]],
דוגמה נוספת לחשיבות המבנה המרחבי בביולוגיה ניתן למצוא בחוש ה[[ראייה]]. יכולת הראייה בכל ה[[אורגניזם|ייצורים החיים]],
אף מבחינה היסטורית היה זה ביולוג אשר גילה לראשונה כמה מהתגליות שהיוו את הבסיס לסטריאוכימיה. ה[[צרפת|צרפתי]] [[לואי פסטר]], שנחשב לאבי ה[[מיקרוביולוגיה]], גילה ב-[[1843]] ש[[גביש|גבישי]] [[חומצה טרטרית|חומצה טַרְטַרִית]], הנוצרים כמשקע בחביות [[יין]], מסיטים אור מקוטב לכיוון אחד, ואילו גבישי חומצה טרטרית ש[[סינתזה כימית|סונתזו]] באופן מלאכותי לא מסיטים אור מקוטב. פסטר מִיֵין בשקדנות, בעזרת מלקחיים זעירות, את הגבישים המלאכותיים לשתי קבוצות, וגילה שגבישי הקבוצה האחת מהווים "תמונת ראי" של גבישי הקבוצה השנייה. הוא גילה שעקב כך, גבישי הקבוצה הראשונה (הזהים לגבישים ה[[טבע|טבעיים]] בחביות היין) מסיטים אור מקוטב ב[[כיוון השעון]], וגבישי הקבוצה השנייה - נגד כיוון השעון. תערובת שווה של שני הסוגים - שני ה'''איזומרים''' - אינה מסיטה אור מקוטב כלל. תערובת כזו נקראת '''תערובת רָצֶמִית'''; ב[[לטינית]] '''רצמוס''' פירושו ''אשכול ענבים'', והחומצה הטרטרית, שבה גילה פסטר את התופעה, מקורה בענבי היין.▼
▲אף מבחינה היסטורית היה זה ביולוג אשר גילה לראשונה כמה מהתגליות שהיוו את הבסיס לסטריאוכימיה. ה[[צרפת|צרפתי]] [[לואי פסטר]], שנחשב לאבי ה[[מיקרוביולוגיה]], גילה ב-[[1843]] ש[[גביש|גבישי]] [[חומצה טרטרית|חומצה טַרְטַרִית]], הנוצרים כמשקע בחביות [[יין]], מסיטים אור מקוטב לכיוון אחד, ואילו גבישי חומצה טרטרית ש[[סינתזה כימית|סונתזו]] באופן מלאכותי לא מסיטים אור מקוטב. פסטר
{{כימיה}}
|