מבנה שלישוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Someche (שיחה | תרומות)
Odedee (שיחה | תרומות)
עריכה והגהה
שורה 1:
'''מבנה שלישוני''' הינו מושג ב[[ביוכימיה]] המתאר את המבנה המרחבי (תלת מימדי) של מאקרומולקולות ביולוגיות, ובראשן [[חלבון|חלבונים]]. המבנה השלישוני (להבדיל מ[[מבנה רבעוני]]) מתייחס למבנה המרחבי של מאקרומולקולה ''אחת'' המתקפלת במרחב. קיפול המאקרומולקולה למבנה השלישוני הטבעי הכרחי לצורך פעילותם.
[[תמונה:ProteinStructures.gif|שמאל|ממוזער|250px|היררכיית מבנה החלבון]]
'''מבנה שלישוני''' הינוהוא מושג ב[[ביוכימיה]] המתאר את המבנה המרחבי (תלת מימדי-ממדי) של מאקרומולקולות[[מקרומולקולה|מקרומולקולות]] ביולוגיות, ובראשן [[חלבון|חלבונים]]. המבנה השלישוני (להבדיל מ[[מבנה רבעוני]]) מתייחס למבנה המרחבי של מאקרומולקולהמקרומולקולה '''אחת''' המתקפלת במרחב. קיפול המאקרומולקולההמקרומולקולה למבנה השלישוני הטבעי הכרחי לצורך פעילותם.
 
==אינטרקציות המייצבות את המבנה השלישוני==
בהתאם ל[[הדוגמה של אנפינסן|דּוֹגמה של אנפינסן]], המבנה המרחבי הטבעי (נטיבי) של חלבונים נקבע על ידי רצף חומצות האמינו המרכיבות את החלבון (ה[[מבנה ראשוני|המבנהמבנה הראשוני]]). כלומר, לכל רצף חומצות אמינו קיים קיפול מרחבי ייחודי אשר נוצר באופן ספונטני. המבנה השלישוני מיוצב לרוב על ידי [[אינטרקציות לא קוולנטיות]] הנוצרות בין קבוצות השייר של [[חומצות אמינו]] המרוחקות אחת מהשנייה ברצף ה[[פפטיד|שרשרת הפוליפפטידית]], אם כי קיימים חלבונים בהםשבהם גם [[קשר דיסולפידי|קשרים דיסולפידיים]] מקבעים את המבנה. האינטרקציה העיקרית המכתיבה את הקיפול המרחבי הינההיא [[האפקט ההידרופובי]].<br />
 
לסיכום, האינטראקציות המייצבות את המבנה השלישוני הינןהן:
* '''[[קשר יוני|קשרים יוניים]]''' (מכונים גם '''גשרי מלח''') - קשרים אלקטרוסטטיים בין מטענים שלמים.
*'''[[קשרי מימן]]''' - בעיקר בין קבוצות השייר של חומצות האמינו.
*'''[[קשרי ואן דר ואלס]]'''.
*'''[[קשר דו גופריתי]]''' ('''קשרים דיסולפידיים''') - [[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטיים]] בין שתי קבוצות שייר סמוכות של [[ציסטאין]].
*'''[[אינטרקציה הידרופובית|אינטרקציות הידרופוביות]]'''- הכוח העיקרי המכתיב את המבנה השלישוני של חלבונים מסיסים. נובע מנטייתםמנטייתן של [[חומצות אמינו]] בעלות שיירים [[הידרופוביות|הידרופובים]] להתרחק מהממסמה[[ממס]] ההידרופיליה[[הידרופיליות|הידרופילי]] ([[מים]]), ולכן יעדיפו להיות בלב ה[[חלבון]]. מקובל להתייחס ליצירת [[גרעין קיפול]] הידרופובי ככוח המניע העיקרי המכתיב את הקיפול כולו. לעומת זאת, חומצות אמינו בעלות שיירים צדדיים קוטביים ו[[הידרופיליות|הידרופילים]],והידרופיליים יטוייטו להמצאלהימצא בסביבת [[מולקולה|מולקולות]] [[מים]], ולכן ימצאויימצאו על פני שטח חלבונים מסיסים.
 
==מאפיינים של החלבון המקופל==
* פעילות ביולוגית.
* קירבהקרבה מרחבית בין חומצות אמינו המרוחקות ברצף החלבון.
* קיום [[מתחם (בחלבוןחלבון)|מתחמים]] - מתחם הינוהוא אזור אשר קיפולו קומפקטי, וניתן להבחנה משאר החלבון. לעיתיםלעתים רבותתכופות, מתחמים מבניים משויכים גם לפעילות ספציפית ומשייכים את החלבונים למשפחה אחת (בהתאם לפעילות של המתחם).
 
==הקשר בין המבנה השלישוני לפעילות החלבון==
לכל חלבון (במצבו הטבעי) יש מבנה מרחבי מוגדר המכונה '''ה[[קונפורמציה]] הנטיבית'''. זהו הארגון המרחבית (התלת ממדי) של הקבוצות השונות במאקרומולקולה הפעילה. היכולת של חלבונים שונים לבצע פעילות ספציפית מיוחסת לקיום המבנים השלישוניים שלהם, כך שאיבוד המבנה השלישוני (בתהליך הקרוי [[דנטורציה]]) גורם לאובדן הפעילות הביולוגית.<br />
[[תמונה:Hb-animation2.gif|שמאל|ממוזער|170px|שני מבנים אפשריים לחלבון ה[[המוגלובין]]]]
לכל חלבון (במצבו הטבעי) יש מבנה מרחבי מוגדר המכונה '''ה[[קונפורמציה]] הנטיבית'''. זהו הארגון המרחבית (התלת -ממדי) של הקבוצות השונות במאקרומולקולהב[[מקרומולקולה]] הפעילה. היכולת של חלבונים שונים לבצע פעילות ספציפית מיוחסת לקיום המבנים השלישוניים שלהם, כך שאיבוד המבנה השלישוני (בתהליך הקרוי [[דנטורציה]]) גורם לאובדן הפעילות הביולוגית.<br />
 
לדוגמאלדוגמה, [[התאמה מושרית]] הינוהוא [[מודל]] ביוכימי הקובע כי קישור של חלבונים למולקולות אחרות מאופיין בשינויי קונפורמציה מקומיים של אתר הקישור. ישנם חלבונים בהם שינוייששינויי הקונפורמציה בהם גדולים (ללא שבירה של קשרים קוולנטים) ומשפיעים על המבנה המרחבי של החלבון ועל פעילותו. לחלבונים [[אלוסטריה|אלוסטריםאלוסטריים]] אלה יש אפשרות לעבור בין מספר קונפורמציות מרחביות המאופיינות בפעילויות ביולוגיות שונות. החלבון [[המוגלובין]] הינוהוא דוגמאדוגמה טובה לחלבון אשר פעילותושפעילותו מוסברת באמצעות [[שיווי משקל]] בין מבנים שונים בעלי מצבי [[אפיניות (כימיה)|זיקה]] (אפיניות) שונים לחמצן. [[זימוגנים]] הינםהם דוגמאדוגמה נוספת ל[[אנזים|אנזימים]] אשר אינם בעלי [[פעילות קטליטית]], אך שיפעולם (באמצעות שינוי קוולנטי המכונה [[אקטיבציה פרוטאוליטית]]) מביא לשינוי מבני של החלבון ולשיפעולו. לדוגמאלדוגמה, החלבון [[כימוטריפסינוגן]] הינוהוא זימוגן חסר פעילות קטליטית. שבירה של קשר קוולנטי יחיד בחלבון זה מביאה לשינויי קונפורמציה קטנים, אך משמעותיים לפעילות הקטליטית של החלבון. גם לזרחוןל[[זרחן|זרחון]] חלבונים על ידי [[פרוטאין קינאז|פרוטאין קינאזות]] קיים פוטנציאל לשנות את פעילות החלבון המזורחן (בד"כבדרך כלל לשפעל או לדכא את הפעילות הקיימת) באמצעות שינוי שיווי המשקל בין קונפורמציות שונות.<br />
 
הפרעה או פגם בקיפול החלבון למבנה הנטיבי תפגום בפעולתו התקינה של החלבון. המחלות [[ספגת המוח]] ו[[אלצהיימר]] הן מחלות המאופיינות על ידי פגיעה בקיפול התקין של חלבונים למבנה השלישוני הפעיל.<br />
 
== קבוצות הקיפול העיקריות ==
===[[חלבונים גלובולריים]]===
ב[[חלבון גלובולרי|חלבונים גלובולריים]], השרשרת הפוליפפטידית של ה[[חלבון|חלבונים]] מקופלת בצפיפות בצורה [[כדור (גאומטריה)|כדורית]] וקומפקטיםוקומפקטית. רוב החלבונים מסוג זה [[מסיסות|מסיסים]] ב[[מים]], וזאת מכווןכיוון שהשרשרת הפוליפפטידית שלהם מקופלת כך שהשיירים ההידרופיליםההידרופיליים נימצאיםנמצאים על פני שטח החלבון (במגע עם המים), והשיירים ההידרופוביים מצויים בפנים החלבון בתוך מתחמים שבהם קיימיםקיימות מיקרוסביבות חסרות [[מולקולה|מולקולות]] [[מים]]. חלבונים גלובולריים הינםהם בעלי תפקדיםתפקידים מרכזיים ב[[תא]], כגון [[אנזים|אנזימים]], [[הורמון|הורמונים]] [[נוגדן|נוגדנים]] וכדומה.
כאשר החלבונים הגלובולריים בעלי יותר משרשרת פוליפפטידית אחת(אוליגומרים), הם יכולים ליצור מבנה ארגוני חדש הניקרא ה[[מבנה רבעוני|מבנה הרביעוני]].
==[[חלבונים סיביים]]==
[[חלבונים]] אלו בנויים משרשראות פוליפפטידיות המסודרות במקביל לאורך ציר יחיד, וכך יוצרות מעטפות או סיבים ארוכים. החלבונים הללו לרוב אינם [[מסיסות|מסיסים]] במים משום היותם עשירים ב[[חומצות אמינו]] בעלות שיירים הידרופובים הממוקמים על פני השטח של החלבון. החלבונים הסיביים מחולקים לשתי קבוצות עיקריות:
*'''קולגנים'''- אלו הם חלבונים המהווים את המבנה העיקרי של [[רקמות]] החיבור ביצורים חיים.
*'''קרטינים'''-חלבונים בעלי תפקידי חיפוי והגנה. אלו מחולקים ל2 קבוצות: אלפא קרטינים הבנויים בעיקר מ[[אלפא הליקס]]. מצויים בעיקר ב[[שיער]],ב[[ציפורניים]] ובחלבוני ה[[עור]]. בטא קרטינים בנויים מ[[משטחי בטא]] ,מצויים בעיקר במקור ה[[עופות]],ב[[קורי עכביש]] וכו.
 
כאשר החלבונים הגלובולריים בעלי יותר משרשרת פוליפפטידית אחת (אוליגומרים), הם יכולים ליצור מבנה ארגוני חדש, הניקראהנקרא ה[[מבנה רבעוני|מבנה הרביעוני]].
==קביעת מבנים שלישונים==
קביעת המבנה המרחבי של מרבית ה[[חלבון|חלבונים]] הידועים כיום נעשתה על ידי שתי שיטות עיקריות: [[קריסטלוגרפיה]] בקרני X, המשתמשת בגבישים של חלבון כדי לקבוע את מיקום האטומים מרחב, ו[[תהודה מגנטית גרעינית]] (Nuclear magnetic resonance; NMR), שיטה המגלה מבנה [[אטום|אטומי]] או מולקולרי ב[[תמיסה]].<br />
כיום קיים מידע רב יותר על החלבונים הגלובולרים מאשר על חלבוני ה[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]], וזאת מכוון שיש קושי רב בביצוע שיטות ניבוי אלה לקביעת המבנה השלישוני בחלבונים הממברנה, בין היתר בשל הקושי לגבשם בנוכחות [[דטרגנט|דטרגנטים]].<br />
החלבון הראשון שמבנהו נקבע באופן מרחבי ע"י [[קריסטלוגרפיה]] היה [[מיוגלובין]] על ידי [[ג'ון קנדרו]] בשנת 1958. בעקבות הגילוי זכה [[ג'ון קנדרו]] יחד עם [[מקס פרוץ]] ב[[פרס נובל]] ב[[כימיה]] בשנת 1962.
 
==[[חלבונים סיביים]]==
==ניבוי מבנים שלישוניים==
[[חלבון סיבי|חלבונים סיביים]] אלו בנויים משרשראות פוליפפטידיות המסודרות במקביל לאורך ציר יחיד, וכך יוצרות מעטפות או סיבים ארוכים. החלבונים הללו לרוב אינם [[מסיסות|מסיסים]] במים משום היותם עשירים ב[[חומצות אמינו]] בעלות שיירים הידרופוביםהידרופוביים, הממוקמיםהנמצאים על פני השטח של החלבון. החלבונים הסיביים מחולקים לשתי קבוצות עיקריות:
עד לימינו אנו טרם נמצאה דרך טובה לחזות מבנה שלישוני של חלבון על פי ריצפו, אם כי קיימות מספר שיטות בתחום ה[[ביואינפורמטיקה]] המאפשרות חיזוי של מבנים בעיקר על פי דמיון ברצף לחלבונים שמבנם ידוע. הקושי בניבוי המבנה השלישוני נובע ממספר אפשרויות הקיפול העצום של כל חלבון. קושי זה בא לידי ביטוי ב[[פרדוקס לוינתל]] המציין כי אם ניקח [[חלבון]] לא גדול במיוחד המורכב מכ-300 [[חומצות אמינו]] ולכל [[חומצת אמינו]] ישנן 3 [[דרגות חופש]] חישוב פשוט מראה שיש לחלבון זה כ-3<sup>300</sup> אפשרויות קיפול שונות. לחלבון המנסה להתקפל על ידי חיפוש התצורה הנכונה באופן אקראי של ניסוי וטעיה, יקח זמן העולה על [[גיל היקום]] כדי להגיע לקיפול הנכון. אך, למרות זאת, קיפול חלבונים בתוך ה[[תא]] לקונפורמציה הנכונה לוקח אך שניות מעטות. פרדוקס זה מדגיש את הקושי בניבוי מבנה החלבון, לאור הריבוי העצום של המבנים התיאורטיים האפשריים.<br />
*'''קולגנים''' - אלו הם חלבונים המהווים את המבנה העיקרי של [[רקמת תאים|רקמות]] החיבור ביצורים חיים.
הניבוי הראשון של המבנה המרחבי של [[חלבון גלובולרי]] היה ע"י [[דורותי ורינצ']], בשנת 1930. אולם במהרה התברר כי המודל שהוצא אינו תואם לתוצאות הניסויים שנערכו. כיום, ניתן לנבא, באופן מוגבל, מבנים שלישוניים ע"י שיטות [[ביואינפורמטיקה|ביואינפורמטיות]] המנסות לחזות מבנים באמצעות שיקולי [[אנרגיה]] ובאמצעות [[הומולוגיה]] לחלבונים אשר מבנם ידוע. העקרון המנחה של שיטות ביואינפורמטיות אלו הוא שדמיון רצפית גבוהה (מעל 30 אחוז) בין החלבון שמבנהו אינו ידוע לחלבון בעל מבנה ידוע מאפשר להשתמש במבנה הקיים כבסיס למבנה החלבון הלא ידוע. פונקציות אנרגיה משמשות להתאמת מבנה זה לרצף של החלבון המבוקש.
*'''קרטינים''' - חלבונים בעלי תפקידי חיפוי והגנה. אלו מחולקים ל2לשתי קבוצות: אלפא קרטינים, הבנויים בעיקר מ[[אלפאסליל הליקסאלפא]]. מצויים בעיקר ב[[שיער]], ב[[ציפורניים]] ובחלבוני ה[[עור]]. בטא קרטינים בנויים מ[[משטחי בטא]] , מצויים בעיקר במקור ה[[עופות]], ב[[קורי עכביש]] וכווכדומה.
 
==קביעת מבנים שלישוניםשלישוניים==
קביעת המבנה המרחבי של מרבית ה[[חלבון|חלבונים]] הידועים כיום נעשתה על ידי שתי שיטות עיקריות: [[קריסטלוגרפיה]] בקרני X, המשתמשת בגבישים של חלבון כדי לקבוע את מיקום האטומיםה[[אטום|אטומים]] מרחבבמרחב, ו[[תהודה מגנטית גרעינית]] (Nuclear magnetic resonance; NMR), שיטה המגלה מבנה [[אטום|אטומי]] או מולקולרי ב[[תמיסה]].<br />
 
כיום קיים מידע רב יותר על החלבונים הגלובולריםהגלובולריים מאשר על חלבוני ה[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]], וזאת מכווןמכיוון שיש קושי רב בביצוע שיטות ניבוי אלה לקביעת המבנה השלישוני בחלבונים הממברנה, בין היתר בשל הקושי לגבשם בנוכחות [[דטרגנט|דטרגנטים]].<br />
 
החלבון הראשון שמבנהו נקבע באופן מרחבי ע"יעל ידי [[קריסטלוגרפיה]] היה [[מיוגלובין]] על ידי [[ג'ון קנדרו]] בשנת [[1958]]. בעקבות הגילוי זכה קנדרו ב[[ג'וןפרס קנדרונובל לכימיה]] יחד עםבשנת [[מקס פרוץ1962]], ב[[פרסיחד נובל]]עם ב[[כימיהמקס פרוץ]] בשנת 1962.
 
==ניבוי מבנים שלישוניים==
[[תמונה:Myoglobin.png|left|thumb|200px|המבנה התלת-ממדי של [[מיוגלובין]]]]
עד לימינו אנוהיום טרם נמצאה דרך טובה לחזות מבנה שלישוני של חלבון על פי ריצפו, אם כי קיימות מספר שיטות בתחום ה[[ביואינפורמטיקה]] המאפשרות חיזוי של מבנים בעיקר על פי דמיון ברצף לחלבונים שמבנם ידוע. הקושי בניבוי המבנה השלישוני נובע ממספר אפשרויות הקיפול העצום של כל חלבון. קושי זה בא לידי ביטוי ב[[פרדוקס לוינתל]] המציין כי אם ניקח [[חלבון]] לא גדול במיוחד המורכב מכ-300 [[חומצות אמינו]] ולכל [[חומצת אמינו]] ישנן 3שלוש [[דרגות חופש]], חישוב פשוט מראה שיש לחלבון זה כ-3<sup>300</sup> אפשרויות קיפול שונות. לחלבון המנסה להתקפל על ידי חיפוש התצורה הנכונה באופן אקראי של ניסוי וטעיהוטעייה, יקחייקח זמן העולה על [[גיל היקום]] כדי להגיע לקיפול הנכון. אך, למרות זאת, קיפול חלבונים בתוך ה[[תא]] לקונפורמציה הנכונה לוקח אך שניות מעטות. פרדוקס זה מדגיש את הקושי בניבוי מבנה החלבון, לאור הריבוי העצום של המבנים התיאורטייםהתאורטיים האפשריים.<br />
==מבנים של מאקרומולקולות ביולוגיות נוספות==
 
למרות הזיקה בין המונח ''מבנה שלישוני'' לבין ''מבנים מרחביים של שרשראות פוליפפטידיות'', ניתן לציין גם את חשיבות המבנה המרחבי של מאקרומולקולות ביולוגיות נוספות. דוגמא בולטת לכך הינם המבנים המאפיינים מולקולות [[RNA]]. מבנים אלה נמצאו כחשובים בבקרת ה[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] וה[[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] ובפעילות הקטליטית של מולקולות RNA מסוימות המסוגלות, בדומה לפעילות [[אנזימים]] לזרז ריאקציות כימיות.
הניבוי הראשון של המבנה המרחבי של [[חלבון גלובולרי]] היה ע"יעל ידי [[דורותי ורינצורינץ']], בשנת [[1930.]], אולם במהרה התברר כי המודל שהוצאשהוצע אינו תואם לתוצאות הניסויים שנערכו. כיום, ניתן לנבא מבנים שלישוניים, באופן מוגבל, מבניםעל שלישוניים ע"יידי שיטות [[ביואינפורמטיקה|ביואינפורמטיות]] המנסות לחזות מבנים באמצעות שיקולי [[אנרגיה]] ובאמצעות [[הומולוגיה]] לחלבונים אשר מבנם ידוע. העקרוןהעיקרון המנחה של שיטות ביואינפורמטיות אלו הוא שדמיון רצפיתרצפי גבוההגבוה (מעל 30 אחוז) בין החלבון שמבנהו אינו ידוע לחלבון בעל מבנה ידוע מאפשר להשתמש במבנה הקיים כבסיס למבנה החלבון הלא ידוע. פונקציות אנרגיה משמשות להתאמת מבנה זה לרצף של החלבון המבוקש.
 
==מבנים של מאקרומולקולותמקרומולקולות ביולוגיות נוספות==
למרות הזיקה בין המונח ''"מבנה שלישוני''" לבין ''"מבנים מרחביים של שרשראות פוליפפטידיות''", ניתן לציין גם את חשיבות המבנה המרחבי של מאקרומולקולותמקרומולקולות ביולוגיות נוספות. דוגמאדוגמה בולטת לכך הינםהם המבנים המאפיינים מולקולות [[RNA]]. מבנים אלה נמצאו כחשובים בבקרת ה[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] וה[[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] ובפעילות הקטליטית של מולקולות RNA מסוימות המסוגלות, בדומה לפעילות [[אנזימים]], לזרז ריאקציות[[תגובה כימית|תגובות כימיות]].
 
==ראו גם==