העופל – הבדלי גרסאות

'''עופל''', כינוי [[מקרא|מקראי]] לחלק מסוים של [[עיר]]. במקרא, עופל מוזכר בהקשר של שתילשתי ערים- [[שומרון (עיר)|שומרון]]<ref>מלכים ב ה, כד</ref> [[ירושלים|וירושלים]]<ref>דברי הימים כז ג, לג יד</ref>. מקור המילה מן [[שורש (לשון)|השורש]] [[עברית|העברי]]-[[ערבית|ערבי]]<ref>וכן גם בשפה ה[[חבשית]]</ref> ע.פ.ל, שפירושו התרומם או התנשא. ייתכן וגובהו של העופל מסביר את ההקשר מהכתובים המורה כי העופל היה איזור מבוצר ומוגן ששימש כ[[מצודה]] פנימית עבור המלך ומנהלי הממלכה. גם ב[[מצבת מישע]]<ref>שו' 21-22</ref> מוזכרת 'חומת העפל' בין מפעלי הבנייה של [[מישע מלך מואב]].

על פי הכתובים, נראה כי [[אלישע]] הנביא ונערו התגוררו בעופל שבעיר. בחפירות ארכיאולוגיות בתחילת [[המאה ה-20]] ב[[תל]] שומרון נמצאו שרידי מצודה בראש הגבעה שיש שרצו לזהות עם העופל.

בירושלים, העופל מתייחס לגבעה ארוכה וצרה, מעבר לקצה הדרומי של [[הר הבית]]. האזור כולו נמוך מהר הבית ויש להעפיל משם אליו. העופל תחום ממערב על ידי [[עמק הטירופיאון]] (הגיא), מדרום על ידי [[גיא בן הינום]], ועל ידי [[נחל קדרון]] במזרח.

גבעת [[עיר דוד]], המהווה את הגרעין הקדום של ירושלים, שוכנת בדרום העופל. הדעה המקובלת בקרב הארכאולוגיםבמחקר היא שהעיר התרחבה לכלול את העופל בימי [[שלמה המלך]], שבנה את [[בית המקדש]] על הר הבית<ref>אמנם, בספר The Temples that Jerusalem Forgot, הארכאולוג ארניסט מרטין טוען שהעופל הוא מקום המקדש עצמו אך דעתו לא התקבלה בקרב החוקרים.</ref>. בימי [[שיבת ציון]], ה[[נתינים]] התיישבו באזור העופל<ref>נחמיה ג כו, יא כא</ref>, בכדי להיות קרובים לבית המקדש, בו הם שירתו.

'''קרן העופל''' הוא הכינוי לפינה הדרום מזרחית של חומת [[הר הבית]]. על פי מסורת [[נצרות אורתודוכסית|הנצרות האורתודוכסית]], זהו מקום סקילתו[[סקילה|הסקילה]] של [[סטפנוס הקדוש]]. קרן העופל מוזכרת ב[[תוספתא]]<ref>תעניות ב</ref> לגביבנוגע השאלהלשאלה מתי צריך להפסיק להתפלל עבור ירידת גשמים: "צאו וראו, אם עומד אדם בקרן אפל ומשקשק את רגלו בנחל קדרון, אנו מתפללים שלא ירדו גשמים.".

כיום, נמצאהוקם במקוםבעופל גן ארכאולוגי [[מרכז דוידסון|ומרכז מבקרים ע"ש דוידסון]], המציג שרידים ושחזורים של ירושלים בתקופות שונות ובעיקרבעיקר [[תקופת בית שני|מימימסוף ימי בית שני]].