ארתור אקסמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ingsoc (שיחה | תרומות)
תמונה חופשית
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Arthur Axmann.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ארתור אקסמן בחקירה ב[[נירנברג]], 16/10/1947.]]
'''ארתור אקסמן''' (גרמנית: Artur Axmann‏ [[18 בפברואר]] [[1913]] - [[24 באוקטובר]] [[1996]]), היה המפקד האחרון של [[הנוער ההיטלראי]].
 
אקסמן הקים את קבוצת הנוער ההיטלראי הראשונה במדינת [[וסטפליה]] בשנת [[1928]]. הוא למד [[משפטים]] ובשנת [[1932]] מונה לארגן את תנועת הנוער ההיטלראי בקנה מידה ארצי. הוא היה אחראי על החינוך המקצועי והחקלאי של חניכי התנועה. ב[[אוגוסט]] [[1940]] הוא החליף את [[באלדור פון שיראך]] כמנהיג הנוער ההיטלראי (Hitlerjugend).
 
בשנת [[1941]] התנדב לשרת בחזית המזרחית, נפצע קשה ואיבד ידאת אחתזרועו הימנית. ב[[ינואר]] [[1944]] הוענק לו אות המסדר הגרמני-העיטור הגבוה ביותר שניתן על ידי [[המפלגה הנאצית]]. לקראת סוף המלחמה נהיה אקסמן קרוב לחוג הפנימי של היטלר. הוא אירגן יחידות של הנוער ההיטלראי שכללו נערים ומתבגרים ושיבץ אותם בתוך "צבא העם" (Volksturm) שהיה מורכב ממבוגרים וקשישים. הם נשלחו לאייש את קו החזית ב"רמות זלו", מול [[הצבא האדום]] בפיקודו של [[גיאורגי ז'וקוב]]. רוב הצעירים לא קבלו אימון צבאי ונפלו בהמוניהם עם תחילת [[הקרב על ברלין]] ב-[[16 באפריל]] [[1945]].
 
ב-[[20 באפריל]] [[1945]] נחגג יום הולדתו האחרון של היטלר. באותו יש עלה היטלר מהבונקר שלו לגן ההרוס של הקנצלריה של הרייך. שם המתינה לו שורה של חברי הנוער ההיטלראי שהצטיינו בקרבות האחרונים נגד הטנקים הסובייטים. היטלר פסע שפוף בליווית אקסמן, שמע מכל נער על גבורתו וליטף בחיבה את פניו כשאקסמן מתבונן מאחור בסיפוק. זו היתה הפעם האחרונה שהיטלר יצא מהבונקר שלו בחיים.