ספרות אימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אבי הספרות הבלשית הוא סופר
שורה 3:
גיבורים בדיוניים מצאו עצמם במצבי אימה מתחילת ימי הספרות. [[מיתוס|מיתוסים]] ו[[סיפור עם|אגדות]] רבים מציגים מצבים ודמויות שנוכסו לאחר מכן לספרות האימה. הסופרים הראשונים שכתבו בסוגה זו המכונים "[[ספרות גותית|סופרים גותים]]" כ[[בראם סטוקר]] יוצרו של הערפד [[דרקולה (ספר)|דרקולה]], ו[[מרי וולסטונקרפט שלי]] יוצרתו של [[פרנקנשטיין]] (הנחשב אף ליצירת [[מדע בדיוני]] מוקדמת).
 
אבי ה[[ספרות בלשית|ספרות הבלשית]], המשוררהסופר והמשורר [[אדגר אלן פו]], יצר שילוב מעניין בסוגה זו של סיפורים בלשיים עם סיפורי אימה. לדוגמה סיפורו "הרציחות ברחוב מורג'". כן ידוע הסופר האמריקאי [[הווארד פיליפס לאבקרפט]] שפעל בשנות השלושים של [[המאה ה-20]]. הסופר בן זמננו הידוע ביותר בסוגה זאת הוא האמריקאי [[סטיבן קינג]]. סופר בן זמננו המשלב ספרות אימה עם ספרות בלשית הוא הסופר היהודי - אמריקאי [[אירה לוין]], מחבר "תינוקה של רוזמרי".
 
ב[[ישראל]] בולט בסוגה זו "לילה אדום" של [[גל אמיר]], וכן "אמא היתה זוחלת" של [[לימור נחמיאס]] ו"הלב הקבור" של [[שמעון אדף]] שכוללים מרכיבים חזקים של סוגת האימה. אדף טען ב-2007 כי בישראל לא נוצרה סוגה של ספרות אימה באופן מובהק.