פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: עץ;
התצלום, בגודל 16.5X20.5 ס"מ, נעשה בשיטה שהמציא נייפס, שאותה כינה "הליוגרפיה" (Heliography, רישום-שמש). נייפס עסק בניסויים בחומרים רגישים ל[[אור]] מאז [[1816]], והמציא [[תמיסה|תמיסות]] שונות שמגיבות לקרני [[השמש]]. לשם הכנת תצלום זה הכין לוח [[פיוטר|פְּיוּטֶר]] (סוג של [[מתכת]]) ממורק שנמשח בתמיסת [[ביטומן]] (bitumen of Judea - סוג של זפת). את הלוח הניח בגב [[קמרה אובסקורה]] בעלת [[עדשה]] דּוּ-קְעוּרָה, וחשף אותו לאור במשך למעלה משמונה שעות; הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח באמצעות שמן [[לבנדר]] ו[[נפט]], שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו. התוצאה שהתקבלה הייתה תמונה פוזיטיבית קבועה ויחידאית (בלתי ניתנת לשכפול). רבים אחרים לפני נייפס ניסו לקבע את הדימוי שנוצר בגב הקמרה-אובסקורה, אך הדימויים שייצרו היו נגטיביים על-פי-רוב (האזורים הבהירים במקור הפכו לשחורים בדימוי), וגרוע מכך - הם נעלמו מיד כשהוצאו מהקופסא החשוכה ונחשפו לאור. נייפס היה הראשון שהצליח לקבע את הדימוי.
 
התצלום קשה לקריאה ואינו ברור. רואים בו מצד שמאל את עליית הגג של בית-יונים, ומצד ימין אגף של ביתו של נייפס. במרכז נראה גגו המשופע של אסם, ומאחוריו [[עץ|עץ]].
 
נייפס הגיע ל[[אנגליה]] עם תצלומו בשנת 1827, במטרה לעניין את [[החברה המלכותית]] בהמצאתו, ובתקווה למצוא לה מממנים. ניסיונותיו לא עלו יפה והוא חזר מאוכזב ל[[צרפת]], כשהוא מותיר את הדימוי הייחודי אצל מארחו, ה[[בוטניקה|בוטניקאי]] פרנסיס באואר (''Bauer''). על גב התצלום רשם באואר: "הליוגרפיה. תוצאות מוצלחות ראשונות שהושגו על ידי הפעולה הספונטנית של האור על ידי האדון נייפס משלון-סור-סון. 1827". התמונה עברה ידיים רבות, הוצגה בתערוכה פומבית ב-1898 בטרם נשתכחה על ידי בעליה האחרונים ונעלמה. התצלום, שנזנח במזוודה, התגלה מחדש באנגליה, ב-[[15 בפברואר]] [[1952]] על ידי חוקרי תולדות הצילום, הלמוט ואליסון גרנסהיים (Gernsheim), שרכשו את התמונה עבור אוסף הצילום שלהם. הלמוט גרנסהיים תיארך את הצילום ל-4 ביוני - 18 ביולי 1827.
271,876

עריכות