קשר דיסולפידי – הבדלי גרסאות

1. הוא מחזיק שני איזורי רצפים מרוחקים ביחד, ומעודד את הקיפול הטופולוגי של החלבון ([[מבנהמיבנה ריבעוני]]). משמע, יצירצ הקשר מעררת את הצורה הלא מקופלת של החלבון ע"י הורדת ה[[אנטרופיה]].

[[מבנה ריבעוני|המבנה הנטיבי]] של רוב החלבונים בעל קישרי דיסולפיד קבועים, למרות שיש חלבונים שמתמרנים בין שני מצבים נטיבים ועל כן נשברים ונוצרים קשרים חדשים. האנזים (Thioredoxin) [[תיורדוקסין]] [http://en.wikipedia.org/wiki/Thioredoxin] הוא חלבון שמשמש כאנטיאוקסידנט שזירוזשמזרז חיזור חלבונים אחרים ע"י ראקציות [[חימזור]] תיול-דיסולפיד. אנזימים אילו חיוניים לחיים ביונקים. בחלבונים שבהם יותר השתי זוגות ציצטאין ריאקטיבים, קשרים שגויים בין השיירים יכולים להווצר, שברוב המיקרים יוצרים מבנה מרחבי לא פעיל ('''קיפול נכון פרופרציונלי לרמת פונקציונליות''').ככל שתדירות הקשרים עולה בחלבון כך התדירות הסטטיסטית לאפשרויות הקשר בין השיירים עולה. לדוגמא לחלבון (ribonuclease A) [[ריבונוקלאז]] [http://en.wikipedia.org/wiki/Ribonuclease_A] שמונה שיירי צסטאין ריאקטיבים וכ 105 אפשרויות שונות ליצירת ארבעה קשרים דיסולפידים. (Isomerases) איזומראז [Isomerases] [http://en.wikipedia.org/wiki/Isomerase] זוהה כמזרז שבירת קשרים דיסולפידים שגויים, ומעלה את רמת הדיוק ביצירת קשרים דיסולפידים נכונים.