אסכולת תל אביב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מונחי יסוד: תיקון קישור |
מ בוט החלפות: מצויד; |
||
שורה 7:
==מונחי יסוד==
אסכולת תל אביב דנה ב"'''מילוי פערים'''" בטקסט. במספר מאמרים מזכירים פרי ושטרנברג דוגמה קלאסית למילוי פערים על ידי הקורא: בשיר "יונתן הקטן", לא מציין הטקסט כי מכנסיו של יונתן נקרעו בשל הטיפוס על העץ; אך הקורא, המבקש לקשור כמה שיותר פרטים זה לזה, מסיק זאת בעצמו - ובכך ממלא פער בטקסט. אסכולת תל אביב מכנה קריאות כאלה בשם "'''היפותזות'''", ומכלילה מספר היפותזות תחת ההגדרה "'''מסגרת'''". כל קורא ניגש לטקסט כשהוא
עוד דנה האסכולה ברעיונות כגון '''אופוזיציות בינאריות''' - מעין קטגוריות [[אד הוק]] שאלמנטים של הטקסט מתארגנים לפיהן (למשל: יש מול אין, מינוס מול פלוס). פעמים רבות, עם התקדמות הטקסט, נטרפות האופוזיציות הבינאריות, ומשמעות הטקסט מתגלה כשאלמנטים הופכים זהים זה לזה בעולם הסיפורי. כך, במסגרת טריפת האופוזיציות הבינאריות, יכול שקט להיות שווה לצבע, ורעש להיות שווה לאור (למשל). כמו כן, דבר עשוי להיות ההיפך מעצמו: מוזיקה אינה שווה למוזיקה, שקט אינו שווה לשקט. כשהשיוך הקטגוריאלי של האלמנטים נטרף, לרוב בעקבות רגע ה[[קליימקס]] בטקסט, מגלה הקורא הממצה את הטקסט את משמעותו האמתית.
|