מיכאל אברהם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
ייסד יחד עם גבריאל חזות עמותה בשם '''מידה טובה''' המנסה לעורר ענין צבורי ועיסוק נרחב בנושאי הגיון ההלכתי בכלים מודרניים. העמותה מוציאה לאור [[עלון פרשת שבוע|עלוני פרשת שבוע]] בשם 'מידה טובה', שמאמרים מתוכם יצאו לאור בשני ספרים בשם זה. במשך כשנתיים עסקו העלונים בניתוח ה[[מידות שהתורה נדרשת בהן]], ולאחר מכן עברו לעסוק בנושאים שונים בהלכה. בנוסף מתעתדת העמותה להוציא לאור ספרי מאמרים ומחקר בנושא.
 
בשנת [[2002]] הוציא לאור את הספר "'''[[שתי עגלות וכדור פורח]]''' - על יהדות ו[[פוסטמודרניזם]]". בספר מוצג ניסיון למיפוי מעמיק של המחלוקת הרעיונית בין הצדדים הדתי והחילוני, הימני והשמאלי והמודרני והפוסט-מודרני, באופן שמושפע רבות מניתוחו של [[עמנואל קאנט]] את ה[[אפיסטמולוגיה]] האנושית. תמצית דבריו היא כי בבסיסה של האידאולוגיה החילונית-שמאלית-פוסטמודרנית ניצבת דרישה מחמירה להוכחות חותכות ללא עוררין ("אנליטיות"), ומשאלו לא נמצאו הרי היא כופרת בכול. לעומת זאת, בבסיסה של האידאולוגיה הדתית-ימנית-מודרנית עומדת הסתפקות גם בכלים שאינם כה חדים ("סינתטיים") המבוססים על יותר על אינטואיציה ו"שכל ישר". המחבר מצביע על כך שדרישה להוכחות "אנליטיות" בלבד אינה אפשרית למעשה, שכן כל הוכחה חותכת באה על בסיס הנחות יסוד שאינן כאלה (אקסיומות), מה שמכונה בספרות המקצועית "ריקנותו של האנליטי". מכאן גם שמו של הספר תוך רמיזה לאמירתו המפורסמת של ה[[אברהם ישעיה קרליץ|חזון אי"ש]] ל[[דוד בן גוריון]] על ריקנותה של העגלה החילונית לעומת זו הדתית. הרב אברהם קורא בספרו לאיחוד הגישות, כך שיוכר הערך של ההוכחות ה"אנליטיות" בצד זה של אלו החמורות פחות, ה"סינתטיות". ב-2006 יצא לאור ספר שני בסדרה, "'''את אשר ישנו ואשר איננו'''", שבו מרחיב אברהם את ניתוחו הנ"ל לתחומי המדע הדת והמיתוס. בסוף 2007 יצא לאור הספר השלישי "'''אנוש כחציר'''" העוסק בתורת הנפש ובפסיכולוגיה. על פי דבריו עתידיםעתיד לצאת לאור שני ספריםספר נוספיםנוסף בסידרה שיהוושיהוה ביחד עם הקודמים "קוורטט" הממצה את ניתוח העימות האנליטי-סינתטי.
מיכאל אברהם טוען מאז ומתמיד באזני תלמידיו שהוא אדם שומר מצוות אולם אינו רואה את עצמו משתייך למגזר כלשהו בציבור הדתי.