קריטיאס – הבדלי גרסאות

קריטיאס, שנולד באתונהב[[אתונה]] למשפחה אריסטוקראטית, היה בן דודו של [[אפלטון]].

למד אצל הסופיסטים ואחר כך היה תלמידו וחברו של [[סוקרטס]]. הוא מופיע בדיאלוגים של אפלטון "טימאוס" "קריטיאס" ו "[[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|המדינה]]". כתב מחזה שבו תיאר את האלים כהמצאה של מדינאים פיקחים כדי להפחיד את האנשים ולאלצם להתנהג כראוי. נודע ביופיו, בשנינותו ובפעילותו בשטחים רבים.

קריטיאס החל את הקריירה הפוליטית שלו כחברו של [[אלקיביאדס]], ופעל למען שובו מן הגלות לאתונה. הוא עצמו גורש מאתונה, ועל פי כסנופון[[קסנופון]] ניהל חיי הרפתקאות בתסליהב[[תסליה]] (כיום מחוז ביווןב[[יוון]]). שב לאתונה כאחד הגולים הפוליטיים אחרי שאתונה נכנעה לספרטהל[[ספרטה]] בסוף [[המלחמה הפלופונסית]] ב- [[404]] לפנה"ס, ובתמיכת המנהיג הספרטני [[ליסנדר]], הפך למנהיגים של [[שלושים הרודנים]] באתונה.

בהנהגתו של קריטיאס, שלושים הרודנים החלו במעשי נקם נגד אנשי המפלגה הדמוקרטית שלחמו נגד ספרטה. רבים מהם הוצאו להורג באמצעות שתיית סם מוות. אלפים נוספים הוגלו מאתונה וכל רכושם הוחרם. שלושים הרודנים בזזו את המקדשים ואסרו על חופש הדיבור ועל הוראת הרטוריקהה[[רטוריקה]]. קריטיאס, שהיה פעם תלמידו של סוקרטס, אסר עליו להמשיך בשיחותיו הציבוריות. הוא ציווה על מותו של תומכו לשעבר [[טראמנס]], המתון שבשלושים הרודנים שמחה על ההוצאות להורג.

קריטיאס מצא את מותו כאשר [[טראסיבולוס]], מנהיגה של העיר [[תבאי]] שמצפון לאתונה, עמד בראש קבוצת גולים אתונאים שתקפה את [[פיראוס]] באביב [[403]] לפנה"ס. הוא ארגן כוח צבאי קטן שיצא לקרב נגד אנשיו של טראסיבולוס ונהרג בקרב זה.

בניגוד לדמותו האפלטונית, קריטיאס סבל מרגשות מעורבים וראה אנשים רבים כשונאיו. קשריו עם סוקרטס גרמו מאוחר יותר לדמוקרטים באתונה להאשים את סוקרטס בתמיכה באוליגרכיהב[[אוליגרכיה]] ובאתאיזםוב[[אתאיזם]].

קריטיאס היה גם משורר שכתב [[פואמה|פואמות]], מחזאי שכתב [[טרגדיה|טרגדיות]] וסופר שכתב דיאלוגים בענייני תחוקה של ערי המדינה ביוון. מיצירתו הספרותית שרדו קטעים בלבד, ובהם טרגדיה שבה [[סיזיפוס]] משמיע את דבריו (אך יש המייחסים יצירה זו לאוריפידסל[[אוריפידס]]). קטעים משירתו פורסמו בלייפציגב[[לייפציג]] ב- [[1821]] ובגטינגןוב[[גטינגן]] ב- [[1839]].