הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק בן שלמה הישראלי"

אין תקציר עריכה
(כמה תוספות)
חיבר שמונה ספרים ב[[ערבית]] בנושא רפואה, ש[[תרגום|תורגמו]] ב[[ימי הביניים]] ל[[עברית]], [[ספרדית]] ו[[לטינית]] ושימשו ספרי יסוד ללימודי רפואה באוניברסיטאות אירופה במשך תקופה ארוכה.
 
התפרסם גם בזכות חיבוריו ב[[פילוסופיה]]. חיבר את "ספר ההגדרות<ref>התגלה לראשונה לפני כ-50 שנה בלנינגרד</ref>" ו"ספר היסודות", ופרסם פירוש ל[[ספר היצירה]]<ref>זהות המחבר שנויה במחלוקת בין החוקרים </ref>. חיבר בערבית גם ספרים ב[[תורת ההגיון]], ב[[פיזיקה]] ועוד.
 
הוא היה מהראשונים ב[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה היהודית]] שבהגותם ניסו לפשר בין תורת [[אריסטו]] וה[[אפלטון|ניאואפלטוניות]] לבין אמונת האחדות הישראלית.
 
באגרת שכתב [[הרמב"ם]], בה הוא מונה את קודמיו בפילוסופיה, הוא מתייחס אל הישראלי בזלזול, כאל רופא בלבד<ref>[[אליעזר שביד]], הפילוסופים הגדולים שלנו תל-אביב 2007, עמ' 53-58</ref>.
 
החוקר [[אליקים כרמולי]]<ref>ציון 46</ref>, הסיק כי "יצחק" אותו מתקיף [[אברהם אבן עזרא]] בחריפות בהקדמה לפירושו לתורה, הוא הוא, יצחק בן שלמה הישראלי. מצד שני, הישראלי זכה לשבחים מפי פרשני מקרא אחרים בני זמנו ואחריו.
 
==רעיונותיו הפילוסופיים==