תהום (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gveret Tered (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים, הגהה |
מושג התהום ועוד |
||
שורה 8:
בספרות ה[[מדרש]]ית נראה כי יש למי התהום שאיפה לצוף לעלות ולכסות שוב את הארץ כמו במצב הבראשיתי, ורק רצון האל וציוויו מונעים את התופעה הזו. ב[[תלמוד]] מסופר כי מי התהום איימו להציף את העולם לאחר ש[[דוד המלך]] חצב יסודות עמוקים ל[[בית המקדש]] ב[[הר הבית]], ורק לאחר שזרק לבורות חתיכת [[חרס]] שעליה [[השם המפורש]] מי התהום צנחו לעומק רב, דבר שסיכן את הפוריות של האדמה, ולכן דוד באמצעות שירי מעלות העלה את מי התהום לעומק הרצוי. ([[תלמוד בבלי]], [[מסכת סוכה]], נ"ג ע"ב, וכן גרסה דומה ב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת סנהדרין]], פ', י', דף כ"ט).
במקרא לעיתים התהום מובא כמושג הבא לתאר דבר עמוק מאוד הרחוק מהאדם, למשל ב[[ספר איוב]], "הֲבָאתָ, עַד-נִבְכֵי-יָם; וּבְחֵקֶר תְּהוֹם, הִתְהַלָּכְתָּ?" (איוב ל"ח ט"ז). הצירוף "תהום רבה" (=תהום הגדולה) קיים מספר פעמים ובא לתאר את גודלה העצום של התהום (תהילים ל"ו ז', עמוס ז' ד').
ב[[זוהר]] מובעת התפיסה כי הארץ כולה צפה על התהום סביב [[אבן השתיה]], כאשר חלקה של האבן נעוץ ושקוע בתהומות, וחלקה האחר הוא מרכז היבשה.
==ראו גם==
|